אני עצובה.

עצובה ועצבנית.

הבלוג חייב להיסגר, אין פיתרון אחר.

וזה ממש עצוב לי, כי בדרך כלל אני פותחת בלוגים ואחר כך נוטשת, ואת זה לא נטשתי, אשכרה כתבתי פה כמה חודשים.

אבל עכשיו, הוא כבר לא פרטי, וכבר לא באילום שם,

חברות שלי קוראות פה, כניראה שיותר משאני חושבת.

הרבה אנשים שאני מכירה קוראים פה.

ואני כבר לא יכולה לשפוך את הדברים שאני רוצה לומר כמו שצריך.

ממש עצוב להגיד את זה אבל אין דרך אחרת,

הבלוג נסגר.