הזוי ומגניב לחשוב שאני עובדת בבית קפה וכל בוקר וערב כמעט בכל יום עבודה שלי ממלצרת לאחד השחקנים שהגיעו יותר רחוק בהוליווד. כל בוקר אני מחייכת אליו ואומרת לו שלום, כבר בלי לשאול אני יודעת איזה קפה הוא הולך להזמין ומגישה לו אותו. בערב הוא נוהג לשתות כוס יין וכל הזמן הוא קורא בתסריט כזה או אחר. מאז שראיתי אותו הוא נראה לי מעניין ומרתק איכשהו ונדהמתי לגלות שהוא שיחק בסרט "הממלכה". היום הוא שוב נמצא בבית הקפה שבו אני עובדת כמו בכל יום רגיל, הוא שוב עיין בתסריט שהיה מונח אצלו על השולחן ואני שלא הייתה לי עבודה החלטתי לגשת אליו בזמן הפסקת סיגריה. שאלתי אותו על הסרטים שהוא עושה ואיפה הוא למד. הוא התעניין בי, שאל מה אני רוצה לעשות והאם אני לומדת, עניתי שלא אבל שכן בתכניות שלי ללכת ללמוד בשנה הבאה, כאשר נשאלה השאלה מה אני מתכננת ללמוד עניתי לי בכנות שתקשורת וקולנוע דוקומנטרי. הוא הופתע לטובה מתחומי עניין שלי, בעיקר מתחום הלימוד שאני בחרתי לעצמי. מה לעשות שאני ג'נקית ענקית של סרטים דוקומנטריים והחלום שלי לעשות וליצור אחד משלי.עברה עלינו שיחה מעניינת, אני חושבת שהיא הייתה אפילו נעימה. כמובן שברגע שהגיעו הלקוחות היא הייתה חייבת להיפסק, אבל ללא כל ספק שנוכל לחזור עליה בפעם אחרת. בבוקר אולי עוד יומיים כאשר אני הולכת לעבוד. אולי, מי יודע... בכל זאת כל העניין הזה עדיין מגניב!
האמת שבזמן העבודה יוצא לי ליצור קשרים נפלאים בין אנשים, ויוצא לי להכיר אנשים מדהימים פשוט שלא חשבתי שיצא לי להכיר קודם. כל הזמן גם מגיעות אליי הצעות עבודה כאלה ואחרות ונראה לי שבפעם הראשונה בחיים שלי אני מעריכה כל כך את המגע הזה בין האנשים שנוצר לי. למרות שיש כמה קליינטים מעצבנים שאם היו שואלים הייתי מתנדבת בעצמי לחנוק אותם, אבל הרוב האחר פשוט מדהים וכל יום אני מצפה ליום עבודה מחדש כדי לחוות את החוויה הזאת של להכיר אנשים מעניינים וחדשים. בכללי כרגע אני מנסה לחיות קצת מיום ליום ולא לחשוב יותר מדי, קצת קשה לי לחשוב לאחרונה לאור הנסיבות. אבל הכל זה לטובה, ומהתחתית אפשר רק לטפס למעלה, אז מי יודע מה יהיה...
כינוי:
Heaven.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
