הזמר שהוא הכי אהב. לאחת מימי ההולדת שלו קניתי לו את כל הדיסקים שהוציא שלמה ארצי אי פעם. 

סיימנו את הרבנות. אמרו לי מגורשת. אמרו לי הרי את מותרת לכל אדם. סיימנו והלכנו לאכול יחד צהריים. מתבוננת עליו אוכל. תמיד מתנפל עליו כאילו עומדת להתרחש שואה שנייה. מספר לי על עצמו, על אחיו. מתבדחים קצת.  

רק שהגעתי לגן של הקטנה והיה שיר של אדל ברקע פתאום שוב זה היכה בי. היום זה נגמר באמת. גם מבחינת פרוצדורות.

אני ברגשות מעורבים. עולים בי זכרונות יפים מפעם. ואז חוזרת לפעם הקרוב יותר ונזכרת ברגעים הרעים.

מה יש בזוגות אחרים שמצליחים למרות הכול? מה היה אצלנו שנחל כזה כשלון? מה יהיה בעתיד כדי שאקצור הצלחות.

הרבה שאלות. ולא לכולן יש לי את התשובה. וזה בסדר. אני יכולה להיות במקום שבו אין לי תשובות. יש אופק גדול והרבה לא נודע.

ולראשונה אחרי כמעט שנה וחצי, התחבקנו. חיבוק חצי חזק חצי רפוי. חצי מרגיש בבית, חצי נבוך.

עשינו את זה.

סיימנו יפה כמו שהתחלנו יפה.