לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


"כשזה עמוק עוצר כל העולם ואת קוטפת כוכבים כשזה עמוק את מרגישה שלתמונה נוספו המון צבעים" הלא נודע קורא לי, החדש מרגש אותי, הפחד מציף אותי. יש פנייה חדה בחיי ואני לומדת לנהוג בזהירות.

Avatarכינוי: 

בת: 47

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2012    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

12/2012

הליבידו שלי


שלושה חודשים!

שלושה חודשים שלא עשיתי סקס. לא רוצה סקס מזדמן. בא לי את כל החבילה. כבר כתבתי את זה.

אבל הליבידו שלי שנכנס לתרדמת חורף התחיל קצת להתעורר.

ביקשתי משהו וקיבלתי. אבל שוב לא דייקתי בבקשה .
פיתחתי את תיאוריית ה-סופר. אמרתי שאני רוצה לפגוש מישהו בסופר. שמפיל עליי בלי כוונה משהו ושנינו מתכופפים להרים והמבטים מצטלבים.

כן. גם לאחת כמוני מותר מידי פעם לפנטז רגעים הוליוודיים סכרניים שכאלו..

לפני שבועיים הרצתי מול עשרים אנשים. הוא ישב הכי קרוב אליי. הגיע באיחור היסטרי. כל פעם שהסתכלתי לכיוונו קצת התבלבלו לי המילים.

כשהסתיימה ההרצאה, חיכו לידי כמה אנשים בזמן שסידרתי את השולחן ואת הדברים. ואז הוא ניגש להגיד תודה. הוא לחץ לי את היד- והמבטים הצטלבו.

לשנייה אחת ממש שהחסרתי פעימה. השנייה הזו שהוא הסתכל לי בעיניים. והיד שלי ביד שלו. שנייה אחת.

וזה נשאר איתי. ההרגשה הנעימה הזו.

ומאז לא הגיע. לא להרצאה השנייה שלי ולא להרצאות שבאו אח"כ.

ועם עצמי חשבתי שאולי זה משהו שרק אני הרגשתי. שזה זה אצלי ושלי בלבד.

ומתוקף תפקידי הרמתי טלפון קצת נרגשת, לשאול מה הסיבה שלא מופיע כאן יותר. אז אחרי שתיאר בקצרה ואמר שלא מתאפשר לו, הוסיף משפט שאם אני עומדת להרצות שוב, הוא ייעשה מאמץ להגיע. ואז השיחה התנתקה..

והבנתי שאני לא הוזה. זה לא שלי עם עצמי.

אז אזרתי אומץ. וכתבתי לו מייל שמתחיל רשמי מאוד אבל מסיים במשפט הבא-

"בכל מקרה, ברמה האישית,  חבל לי שאני לא אראה אותך.. :) "

והוא ענה חזרה

"זה בדיוק בגלל הרמה האישית שאני מתעקש לבוא :) "

ואז שוב החזרתי פעימה. הרגשתי את הלחיים שלי מאדימות.

"אז בשביל הרמה האישית לא צריך קורס" כתבתי חזרה

אז ענה לי שהבעייה היא שהוא לא רווק והוסיף "ואני מתוודה שלא קטנים הפיתויים בחברתך".

המשכנו להתכתב. הוא רמז בצורה מאוד ברורה שהחברה היא לא מגבלה. ואני כתבתי חזרה בצורה ברורה לא פחות, שגבר לא פנוי לא מתאים לי.
הוא גם כתב משפט שבכלל הגניב אותי לגמרי "כשמבטינו הצטלבו הרגשתי שהיה משהו לפחות עכשיו אני יודע שאני לא משוגע "

אבל המציאות. המציאות אחרת לגמרי.

ביקשתי קליק. קיבלתי קליק.

אבל אני מאתמול בצהריים לא מפסיקה לחשוב עליו.

הוא חתיך אששש. הוא צעיר ממני בשבע שנים. הוא גבוהה. הוא חתיך ברמות שמדובר על גבר ממגזין. הוא כל מה שאני אוהבת בגברים. הוא עולה חדש מצרפת והמבטא..אוי המבטא..

ובא לי להזדיין איתו כל כך.

אבל לא בא לי רק חצי מזה. לא בא לי מראש להתפשר. מראש לוותר על הסיכוי של לקבל את כל החבילה.

אבל הוא לא יוצא לי מהראש.

מה אני עושה???

נכתב על ידי , 12/12/2012 10:17  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



11,039
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 30 פלוס , נשיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdardasi אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על dardasi ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)