אני לא מצפה מכן לכלום. אני יודעת מה היכולות שלכן לתת- ואני לא מצפה למעבר. 

לפעמים עדיין יש בי את התמימות הזו- שלא תצליחו לקלקל בי. את דרך החיים שבחרתי לעצמי שכל כך שונה משלכם- שלא תצליחו לשנות.

אני לא רוצה יותר שידרשו ממני דברים שאני לא יכולה לתת. לא רוצה שיצפו ממני לדברים כי אני לא במקום של לענות לציפיות שיש לאנשים ממני. 

העובדה שסיפרתי לכם את מה שחוויתי זה רק בגלל שהיה לי ברור שאתם חלק מהחיים שלי ובשל כך כדאי שתדעו מה שקורה בהם. אני לא מייחסת חשיבות לזמן או לרגע. אני מייחסת חשיבות גדולה בכך שאני בוחרת לספר.

כשקרה מה שקרה ביום שישי בערב- צלצלתי אינטואיטיבית למי שצלצלתי כי הייתי רחוקה והייתי לבד והייתי צריכה מישהו שרגע יעשה סדר במחשבות שלי וירגיע אותי. אפילו לא חשבתי על האופציה של לבקש ממישהו שייקח את הילדות. הכול קרה מהר.. מהר מידי.. ופעלתי הכי נכון בשבילי באותו הרגע.

בסוף- מה שחשוב לכן הוא למי צלצלתי קודם ומתי אתן ידעתן מה שקרה.. הדגש הוא התפל ולא העיקר.

אני העיקר. אני אני אני אני אני. מה שחוויתי. מה שעבר עליי. הפחד. החרדה. אני ואני ואני. 

אני לא מבינה איך השאלה הראשונה ששאלת אותי הוא למה לא התקשרתי אלייך. עוד פעם הלמה הזה. עוד פעם הביקורת. למה אני לא משתפת. למה ולמה ולמה. 

למה לעזאזל זה מה שחשוב?

זה מה שחשוב לך. וזה מה שחשוב לבת הגדולה שלך. וזה לא מה שחשוב לי. לא חשוב לכם לכבד את ההחלטות שלי. לכבד את דרכי הפעולה שלי.

ולא חשוב לי יותר שתכבדו.

ככה אני. ככה בחרתי לפעול. ככה בחרתי להתנהל. לא אתן חשובות בסיפור הזה. אני חשובה והילדות שלי חשובות. וזה כל מה שמשנה. ואם לא מתאים לכן איך שאני מתנהלת- אז שלא יתאים לכן. אם אתן בוחרות להפגע - תפגעו. 

רק תשחררו אותי מכל הדרמות שאתן מייצרות. אם הייתה בכן טיפה של דאגה אמיתית- כזו שחושבת באמת עליי ולא על עצמכן, למה אתן האחרונות לדעת, הייתן מחבקות..הייתן מחזקות אותי.. הייתן נותנות לי את הקרקע שאין לי בתוך הבית, כי אתן אמורות להיות הבית.

אבל זה תמיד עם בא עם רשימת דרישות- של איך זה צריך להיות מבחינתכן. ואני לא במגרש הזה יותר.

אני בניתי לעצמי חיים מחדש בשנתיים וחצי האחרונות- בעשר אצבעות בניתי. 

ומי שלא מתאים לו דרך ההתנהלות שלי והבחירות שאני עושה- לא חייב להיות כאן. אני לא דורשת מכן אף תנאי כדי להיות חלק מהחיים שלי ובתמורה- לא מסכימה שאף אחד יכתיב לי תנאים למערכת היחסים שלי איתו. 

אין לי ספק שלא תבינו בכלל על מה מדובר. אני אפילו לא יודעץ אם אי פעם תדעו את כל מה שנכתב פה.

דבר אחד ברור לי- משפחה לא בוחרים ויחד עם זאת, בוחרים את מי שרוצים קרוב.