אני ועצמי ויחד איתי, טסנו לאמסטרדם יחד עם מיצי.

וכמה שהיה קר ככה היה כייף.

והיה צפוף לבלות ארבעה ימים יחד עם אותו אדם. ללכת לישון ולקום וחוזר חלילה, כמעט חמישה ימים.

אז לרגעים ביקשתי קצת זמן לעצמי והתהלכתי לי ברחובות אסמטרדם כששלג יורד בלי הפסקה ומקפיא לי את הפנים (מדהים איך שהעור נראה במינוס שבע מעלות..)

והתקרבתי יותר לעצמי. הייתי פנוייה. בלי לחשוב על מה ואיך ולמה. בלי לחשוב בכלל. רק לקרוא. ולאכול צ'יפס עם מלא מיונז. ולשבת בבתי קפה. ולקרוא ולקרוא ולקרוא. ובין לבין קצת להתמסטל.

והכול איפשר לי את זה. האקס לקח את הילדות אפילו שזה לא היה סופש שלו ואפילו לקח יום חופש לשוטטות ברחובות תל אביב סופ"ש ארוך.. והמשפחה שלי. והבנות המהממות שלי שזרמו עם הכול בכייף אחד גדול.

וחזרתי מלאת אנרגיות. לעצמי. בשבילי.

ובין לבין אמסטרדם והחיים בכאן ועכשיו.. אני בדיאטת אינטרנט..

אז אני הרבה הרבה פחות בפייסבוק.. ובבלוג ובכלל..

כי יש מחוץ לעולם הווירטואלי פנים וריחות ושמות. וציפיות אמיתיות ואכזבות אמיתיות. ואנשים אמיתיים שאפשר לגעת בהם.

עוד צעד אחד לקראת האיך שאני מבקשת לעצמי.

אמצע.

זה לא שם. וזה לא בצד השני שלו.

אמצע זה כאן. מוגדר אבל לא עד תומו.

זה לא כמו שהיה בהתחלה. כל גבר היה נראה אטרקטיבי. הסקס היה מלהיב גם אם לכשעצמו לא מהטובים שהיו לי. אבל אחרי 11 שנים עם אותו הגבר.

כל זין היה אטרקטיבי וכל נגיעה הייתה מרגשת, עוצרת נשימה.

כל אחד נכנס ונשאר קצת.. התמסרתי והייתי ולא היה לי אכפת מה יהיה עוד רגע, מחר או בכלל.

לרוב הם זכו להכיר רק חלק אחד מאוד מסויים בחיים שלי.

כל מה שקשור למי שהייתי עד לרגע בו הם פגשו אותי, לימים בהם אני אמא, לדילמות ולקשיים של המעבר בין נשואה לגרושה, לרגעים המורכבים שהיו לי עם האקס. כל זה היה חלק בעולמי שאף אחד מהם לא נחשף לו.

ובחודשים האחרונים כבר לא מגניב אותי לעשות סתם סקס. ובאמת שלא עשיתי סקס כבר ארבעה חודשים.

והיו הזדמניות שיכולתי. שאפשר היה. שהייתה משיכה והזדמנות ואת כל המרכיבים ולא רציתי. לא רציתי עוד זיון חסר משמעות.

ונכון שלכל רגע שבו יש חיבור בין גוף לגוף ,זה רגע שמתקיימת בו אינטימיות הנכונה לרגע זה.

ואני רוצה משהו עמוק יותר מזה. מהותי יותר. לא מזדמן. לא עוד סתם חשוף. אלא חושפני.

כשזה עמוק עוצר כל העולם ואת קוטפת כוכבים.

כשזה עמוק. עמוק.

שלגים של כעס. בתוכך בין רגע נמסים.

כזה אני רוצה.

ומשהו בי לא מוכן להתפשר. לקבל רק חלק. רק פירורים של משהו קרוב.

אני רוצה יותר מזה.

עמוק.

12 שנים שלא טסתי עם חברה לבד לחו"ל.

2 פעם שנייה שאני עומדת לבקר בעיר המופלאה הזו.

1 פעם ראשונה זה היה הטיול הראשון לחו"ל עם האקסי.

מתנת יומולדת שלי שקיבלתי ממנו.

5 פעמים שביקרתי רק באירופה. וכל פעם טיסה מרגשת אותי מחדש.

4 ארבע חולצות

3 זוגות מכנסיים

זה כל מה שהולך להכנס ל

1 מזוודה קטנה.

777 שירים שילוו אותי ב- MP3

5 ימים

4 שעות טיסה.

אמסטרדם.

here i come!!