רציתי לבקש ממך רק עוד רגע אחד

שתשאר

רציתי חיבוק. לבקש ממך שתחבק אותי.

שאוכל להינמס בתוך בית החזה שלך.

שתספוג אותי.

שתעטוף את כולי עם הידיים שלך.

שאוכל להריח איזה ריח יש לך.

ראיתי אותה יושבת על ספסל ומניפה אותו באוויר.

מצחיקה אותו.. מערסלת אותו לתוך החזה שלה.

ולראשונה בחיי. הרגשתי כיווץ בבטן.

הרגשתי שאני רוצה תינוק.

תינוק אני רוצה.

אני רוצה ללדת. אני רוצה להניק. אני רוצה את הריח החמוץ מתוק.

אני רוצה תינוק.

תינוק אני רוצה.

אהבנו בטירוף. אני מאחלת לכל אחת לאהוב ככה לפחות פעם אחת בחיים.

אהבה מוטרפת של שני ילדים שמתוך התמימות וההתאהבות והתשוקה חלמו יחד חלומות.. שהיו בהם הרבה מהמשותף.

אהב שגרמה לי לבכוות מרוב אושר.. שגרמה לי לרדת במשקל כי חשבתי רק עליו ועליו כל היום..

אהבה של תלות ושל בטחון.. של ידיעה שהוא שם בשבילי ואני שם כשיצטרך.

אהבה שלימדה אותי את המיניות שלא ידעתי.. שלימדה אותי שכל האיברים בגוף הם איברי מין..

אהבה של תל אביב.. של מלצרות..של סטודנטים.. של סמים.. של סיני.. של קטנוע עם כלב בתוך תיק על הגב.. של מלא חברים..

ועכשיו אני שואלת איזו אהבה מחכה לי. איזה אהבה אני ארצה עכשיו להביא לחיים שלי.

אני אוכל עוד פעם להרגיש את איבוד השליטה כשמתאהבים..? זה שגורם לך לחשוב רק עליו ולרצות להיות רק איתו..?

על מה היא תהיה מושתת? מה יהיה הבסיס האיתן שלה?

האם אני יכולה או מסוגלת לחלוק שוב.. לוותר.. להתפשר..לקבל.. לחמול.. להתגמש..

האם את כל הדרך שעברתי והשתניתי אני אוכל להביא לתוך הזוגיות החדשה

האם אצליח לייצר תקשורת אחרת? האם אצליח בכלל?

מה מחבר אנשים יחד? מה משאיר אותם שנים? מה גורם לדברים להצליח? מה מאפשר שינויים שלא גוררים אחריהם התפרקות? איך יודעים לבחור נכון? איך יודעים שבחרנו נכון? איך יודעים בכלל מה נכון?

איך תראה ואיזה ריח יהיה לך? תצחק מהבדיחות המטופשות שלי? תוכל להכיל אותי שאני מתפוררת לחתיכות קטנות קטנות קטנות? לא תבהל כשאבקש להשתבלל בתוך עצמי וכשארצה להעלם? תוכל לאהוב אותי גם אחרי שתראה אותי בשעת כעס, זועמת..חובטת.. בועטת..רושפת? תחשוב שאני יפה גם כשתראה איך אני נראית על הבוקר? תוכל לקבל את זה שאני בהגדרה פחות נחמדה כשאני מתעוררת? שאני עצבנית שבועיים בחודש? שאני יכולה להיות לפעמים אגואיסטית ולפעמים יכולה לשים את כל העולם לפני צרכיי שלי אני?

האם תצחיק אותי? תאפשר לי לצמוח? לגדול? לפרוח? תקבל אותי ככה כמו שהכרת אותי בלי לרצות לשנות? תהיה סלבני? סובלני? תצליח להראות לי את החיובי שבדברים? אני אוכל להשען עליך כשיהיה לי קשה ממש ? לא תוותר? לא תברח? לא תעלם? אני אוכל לסמוך עליך?

תוכל להבין שהעבר שלי משפיע ונוכח בהווה שלי וייצור חלק מהעתיד שלי? שהוא חלק ממי שאני? שהוא נמצא בי? בילדות שלי?

זה יהיה מסובך? פשוט?

ומה יהיה חזק יותר? הרצון או הפחד?

האם אני אצליח לשמור על כל מה שיש לי גם בתוך הביחד?

האם יהיה לי מקום? לכל כולי? לכל דרדסי?

אני באוהל ענק מלא באנשים

ואת כול כולם אני מכירה

מהעבר הרחוק שלי

כולנו יצאנו לקמפיקנג משותף

והגיע זמן הלינה ואני מחפשת עם מי לישון

ורגע אח"כ אני עם י' שוכבת על המזרון..שהוא מחבק אותי מאחורה

אני שמרגישה אותו נצמד אליי מאחור

ואני לא עומדת בזה.. (זה הדבר שהכי מדליק אותי בעולם.. להרגיש זקפה של גבר שנצמד אליי מאחור..)

ויד נשלחת לחזה שלי.. מלטפת אותו בהתחלה בעדינות ואז מעסה אותו מהר יותר וחזק יותר

וכולם מסביב ולי זה לא אכפת.. זה רק מגניב אותי הרבה יותר

ופתאום הוא חודר אליי

ככה מאחור

ואני מזיזה את האגן שלי במעגלים וקדימה ואחורה

בהתחלה לאט ואז מהר..

החדירה שלו מפתיעה אותי לרגע אבל נעימה לי

וזה מחרמן אותי.. להרגיש אותו נכנס..בהתחלה רק את הקצה של הזין שלו..אבל אח"כ כל כולו ממלא אותי..

ואז

השעון צלצל

ועם זה אני מסתובבת

היום