****************************************************
מה שכתוב למעלה זה שיר שכתבתי לפני כמה זמן.
בפוסטים הקודמים דיברתי על מישהו שכביכול הייתי מאוהבת בו..כמובן שאם הזמן האהבה דאחה,אבל השיר הראשון נכתב בהראה ממנו.

מאז התחלתי לכתוב שירים כי ראיתי שזה באמת מצליח לי.

השיר השני שכתבתי הוא על ידיד מאוד טוב שלי שיש לו חברה והוא פשוט משתגע בגללה,במלוא מובן המילה..אולי אני אפרסם בהזדמנות את השיר.

אני מאוד אוהבת את הילד הזה...בתור בן-אדם כמובן,אבל כנראה גם קצת מעבר לזה.

היו רגעים בזמן האחרון שאני הרגשתי שהוא היחיד בעולם,היחיד בעולם שאכפת לו ממני,היחיד בעולם שכשהוא שואל "מה קרה?" הוא באמת מתכוון לשאלה וזה באמת מעניין אותו והוא בא עם כוונה לעזור.

מה שכן,אני יכולה להגיד שאנחנו הרבה מאוד רבים.

הוא מין בן-אדם מסובך כזה,הריבים הם לא ריבים רציניים,כמו למשל שאנחנו לא מדברים הרבה זמן,אלה ריבים פשוטים אבל כאלה שממש פוגעים.

הנה דוגמא למשל,בל"ג בעומר הוא אמר משהו שמאוד עיצבן אותי וניפגעתי,ופשוט הפסקתי לדבר איתו,כמה שהוא בא אליי לדבר איתי פשוט התעלמתי..בסוף דיי הרגשתי שאני לא מסוגלת יותר,הוא מאוד חשוב לי ופשוט נפשית לא הייתי מסוגלת לא לדבר איתו יותר משעה.אני רגילה לצחוק איתו כל הזמן,להיות איתו,לידו,לחבק אותו אחרי כל כאפת שטות שהוא מקבל ממני,אבל פתאום למשך שעה הכל נעצר..וזה גרם לי להבין שהוא באמת מאוד חשוב לי.

הוא לומד בפנימייה צבאית,בקציני ים.וכשאנחנו מדברים בטלפון זה יכול לקחת שעות,סתם על כל מיני שטויות.כשאנחנו ניפגשים ויוצא כזה מצב ששוב רבנו ואנחנו מדברים בצד לבד..כל החברות שלי וידידים שלי מתחילים לרכל שאנחנו זוג יונים,וניראים כמו זוג.זה דיי עולה על העצבים,בכל זאת לילד יש חברה,אבל בכל זאת לפעמים אפילו אני מתחילה להאמין בזה[אם אנשים שלא מכירים אותנו אומרים ככה].

אם כבר התחלנו לדבר על ל"ג בעומר,אז אנחנו השתכרנו מאוד,ואישית אני לא זוכרת כמעט כלום,אבל מה שממש אני לא רוצה לזכור,דווקא זה כן חרוט לי בזיכרון.אמרו לי שאנחנו הלכנו הצידה לדבר כי הרי רבנו,ומה שאני זוכרת מה"לבד" הזה הוא שהוא דיי דפק לי נשיקה..והבנתי שהוא לא זוכר את זה בגלל ש יומיים לאחר מכן הוא שאל אם קרה משו ואם התנשקנו..הוא לא זוכר..אני גם לא רוצה שהוא יזכור,אני לא מתכוונת לספר לו עד שזה כבר לא יהיה רלוונטי.

יש לי פחד נוראי מלאבד אותו,מישהי שאני מכירה איבדה אותו כבר בתור ידיד טוב וגם בתור בן-אדם.ואני מאוד מפחדת מזה.

דיברתי איתו וכמובן שהוא הבטיח לי ששום דבר לא יקלקל את הקשר הזה,גם לא חברה שלו,והוא לא יוותר על זה לעולם.

הוא נשבע ביקר לו,'באור בעיניו' שהוא לא מוותר על הקשר בינינו.בזמן שהוא אמר לי את זה לא הסתכלתי לו בעיניים,בגלל שהיו מתחילות לרדת לי דמעות וגם לעלות חיוך על הפנים.

אני יודעת שהוא יודע שהרבה  פעמים בכיתי בגללו אבל אני לא רוצה שהוא יראה את זה במציאות.אני הכי שונאת שידידים שלי רואים אותי בוכה.

אני לא יודעת למה אבל זה פשוט משפיל אותי.

*************************************************

זה היה  מין פוסט פריקה כזה..אני יודעת שיש הרבה קפיצות בקטע אבל זה מה שיצא לי..

מוזמנים להגיב על השיר.