JustMe

תספר לי כך בשקט,
את סודות הים
נדמה שכולם מצאו קבע
בתוך עיניך
אלו העצובות כל-כך.

אל תאמר בכאילו
עדיף כבר להידקר מהשתיקה
אל תסתיר אם אפילו,
זה יכאב יותר
בכל לקיחת נשימה.

לא הייתי תמיד
אני יודעת
ותמיד אני אדע
ואולי זה הזמן היחיד שנותר
לאהוב עכשיו
להבין, מחר.

תספר, מבקשת
ונראה כי איבדתי כל זכות
כאילו שזה כזה פשוט
אחרי כל-כך הרבה
לבוא ולהיות.

לא הייתי תמיד
אני יודעת
ותמיד אני אדע
ואולי זה הזמן היחיד שנותר
לאהוב עכשיו
להבין, כבר מחר.

זמן,
תיק ותק
צ'יק וצ'ק
ובינתיים, זה הכל.
בוא ונשאר יחד
נספור כוכבים שלא נופלים
לכתיבת הדמעות.

*נכתב ב-2010*