אני אחת שמחפשת עבודה

עוד פעם היא מתלוננת עליי

עוד פעם היא אומרת שהגן לא נקי

עכשיו זה התור של השירותים

לא אני אחראית עליהם

אבל מה אכפת להן להפיל עליי הכל

אני נשארת לשטוף? אז זהו,אפשר להגיד לי ביי ביי,להתראות

עוד פעם ועוד פעם אני באה אליה והיא שותקת

לא אומרת לי כלום בפנים

הולכת ישר לממונים

אני מסבירה ולה זה לא ממש אכפת לה

רציתי להראות לה צילומים,תיעוד מלא היא סירבה

העדיפה לאיים,להגיד שתעביר את זה הלאה

אני לא יודעת אם עכשיו המנהלת של הצהרונים תזמן אותי לשיחה

כי אני לא יודעת מה היא יודעת

אבל אם כן,והלוואי,כי באמת שבא לי לשוחח איתה עמוקות

מי שתלך הביתה זו לא תהיה אני

וזה יהיה על מצפוני

אני מנסה להילחם כמו דון קישוט בתחנות רוח

אבל דון קישוט צדק,התחנות רוח האלה הן לא סתם תחנות רוח

הן אנשים שלא מוכנים לזוז ממקומם ולהגיד שהם טועים

אני רק מקווה שהצדק יהיה איתי