אני אחת שמחפשת עבודה

זה לא הכי טוב שלי אבל גם לא הכי רע שלי.זה ביניים.ואני לא מתלוננת,אני מנסה לקחת את הלימון ולהפוך אותו ללימונדה.התקשרתי סוף סוף לקורס שהיועצת בלשכת התעסוקה נתנה לי.כל כך דחיתי את זה בתירוץ של "לא עכשיו,אני אתן לעצמי עוד קצת לחשוב" שבסוף אמרתי לעצמי שדי עם התירוצים.

בהתחלה שטילפנתי לחצתי על אחת השלוחות אבל לא ענו לי,אז כמעט אחרי שויתרתי ניסיתי שוב,עוד שלוחה אחרת וגם שם לא ענו.בסוף ניסיתי שלוחה נוספת ומישהי ענתה לי וביקשה שאשלח לה את ההפנייה מהלשכה.ושלחתי.עוד לא חזרו אליי אבל זה כבר משהו.

זה אולי לא הרבה וזה אולי רק משהו "קטן" אבל זו כבר התחלה.בשבילי אני עשיתי צעד שלא הייתי עושה

אותו שהייתי מובטלת בפעם הראשונה.פעם הראשונה לא הייתי מרוצה מכלום ולא היה לי דרייב כמו

שיש לי היום.היום אני באמת,בסופו של דבר רוצה מאוד למצוא עבודה.ואני מקווה לעשות את זה שוב.