איך אני יכולה להחליט שאני "מאוהבת" ולכתוב עליו כמה שבא לי או להעלות תמונות שלו על ימין ועל
שמאל כשברור שאני יודעת שאני (אולי) לא הטעם של החתיך עם הכיפה (להלן עופר חדד) (נו,זה החתיך היסטרי שמגיש את החדשות של ערוץ שתיים)..איך לעזאזל אני יכולה "להתאהב" כשאני מבינה שלא חשבתי על זה בכלל..
זה הכי אנוכי שיש! - ואני לא אחת שלא מחוברת לעצמה או למציאות,ובכל זאת אני מרשה לעצמי לא לחשוב על הדבר היחיד שהכי הגיוני - אולי אני לא הטעם שלו בכלל? הרי נניח והייתי רוצה זוגיות והייתי יוצאת לדייט עם
החתיך הזה,בטח הייתי אומרת לעצמי שהוא עובד עליי בשביל לצחוק עליי לחברים שלו (למרות שלא כך הדברים,-אומרים שהוא חמוד ומקסים) או שסתם זה דייט מרחמים,אבל לא הייתי חושבת אף פעם על הקטע שאולי אני לא הטעם שלו.אני מרשה לעצמי לכתוב מה שבא לי כי אני יודעת שאני אתפקח מכל העניין ושמה שחשוב לי יותר מכל זה קריירה אבל כדאי לי לנסות להיות יותר מחוברת למציאות.אפילו שכותבים לי בטוויטר לנסות.מה לנסות? אני יודעת שאני לא אנסה.אני לא אחת שתעשה שטויות.לא כאלה.הראש מבין את זה.מבין שזה טעות.רק חבל שהלב לוקח לו זמן... וזה כל כך מטומטם! מטומטם מצידי לא לחשוב על זה או להיות "מאוהבת"
בצורה כזו לא הגיונית .. אני לא מתחרטת אבל קצת מצטערת שזה קורה לי.