אני אחת שמחפשת עבודה

אין,אנחנו אלופים בלהאשים אחד את השני.במיוחד חילונים-דתיים.אנחנו מאשימים את הדתיים שהם לא

הולכים לצבא ולא עומדים בצפירה ולא הולכים לעבוד והם מאשימים אותנו בכמעט אותו דבר.הלוואי שאת כל

האנרגיה שאנחנו משקיעים בשנאה שלנו אחד כלפי השני היינו משקיעים בלעשות שלום בינינו לבין עצמינו.

אני לא אומרת שצריך לעשות שלום עם כל אחד אבל אם בינינו לבין עצמינו אנחנו כל הזמן רק רבים ומחפשים

איפה לא טוב.אז איך בדיוק אנחנו רוצים להגיע לאנשהו..אני לא אומרת שעם כל הדברים שדתיים עושים

אנחנו צריכים להסכים אבל חייבים איכשהו להתחיל לפחות לכבד אחד את השני.כי אם לא אותם אז אולי

לפחות בינינו לבין עצמינו ובין אלה שקרובים אלינו.בואו לא נריב יותר מידי,בואו לא נעליב אחד את השני,

בואו נהיה סבלניים וסובלניים,בואו לא נתעצבן! לא בכבישים ולא אחד על השני.בואו נלמד להירגע.בואו בכלל

נתחיל להיות בני אדם טובים יותר.מה דעתכם?

הסיכוי שאני אטוס לאנשהו הוא די אפסי.מצד שני אני יכולה לחסוך,זה ייקח לי לא מעט זמן או שנים,תלוי מה

אני אעשה אבל אני אוכל בסופו של דבר לטוס.כי זה החלום שלי.אחרי הצבא לא עשיתי טיול.לא הייתי כמו

כולם-טסים לארץ נידחת כלשהי ומנקים את הראש.אני ישר הייתי בחיפושים והרבה זמן של חופש.. עכשיו שאני

עובדת ברוך השם כבר למעלה משנה וחצי ויש לי את האומץ הזה להגיד לעצמי שאולי אולי הגיע הזמן לטוס לאנשהו..לעשות איזה טיול קטן.נכון לעכשיו אני לא יודעת,רציתי לעזוב את הארץ,לעזוב את המדינה,לא רציתי

להישאר פה כי אני לא הכי מרוצה,היום אחרי שכבר יש לנו מספיק שנאת חינם ולא כל כך יודעים לאן כדאי לטוס ולאן כדאי לא אני די נוטשת את הרעיון של עזיבה.לא הכי טוב פה,לא הכי נחמד,הכל די סליחה על המילה על הפנים ובכל זאת,לאן עוד יש לי להגיע.כי גם אם אני לא הכי אוהבת את המדינה הזו לפעמים,אני אוהבת אותה הרבה.גדלתי בה ופה אני נשארת.עדיין החלום לטוס ישנו אבל לעזוב? לעזוב כבר לא.אולי לדירה משלי..

אם באושר עסקינן בפוסט למטה,אז כן,שנאתי לעזור בבית.שנאתי להתחיל לסדר ולנקות ושאמרו לי איפה לשים כל דבר.לא אהבתי את זה.לא אהבתי שאומרים לי מה לעשות.אני חושבת שפשוט לא התחשק לי.לא רציתי אבל בגלל שדרשו ממני אז עשיתי.אז סדרתי.היום רק אם יש לי באמת איזו ג'ננה אני יכולה לא רק להבריק את הבית אלא להפוך אותו מלמעלה למטה כדי שיהיה נקי.זה לא שאני לגמרי אוהבת שהבית שלי לא נקי ומסודר.ממש לא.

אני אוהבת סדר ואני אוהבת ניקיון,ואני גם יודעת לשמור על זה,רק שברגע שאני צריכה להתחיל להזיז את עצמי אני צריכה שיהיה לי לא מעט כוח רצון.מרוב שדרשו ממני הרבה והיום כבר לא אז אני די מזניחה את זה.אני לא אומרת שצריך לדרוש ממני אבל אני אולי כן צריכה שיהיה לי את הכוח רצון לפחות כן טיפה לעזור שוב בבית בסדר ובניקיון ולא רק פעם ב..כן אני עובדת,כן אני שוטפת את הגן בעבודה וזה מעצבן אותי,מעצבן אותי מאוד אפילו,כי אני מתחילה סליחה על המילה הכתובה,לתעב את זה יוצא שאני בקושי עושה משהו בבית.זה לא תירוץ אבל זה חלק מזה שיש בי את הצורך להתפנק..