אני אחת שמחפשת עבודה

אני כל כך רוצה למצוא עבודה.עד כדי כך שאתם לא מבינים.אני כבר לא כותבת על הפיטורים שפיטרו אותי שזה היה מגעיל שלעצמו,להיפך,כבר הפסקתי לכעוס על זה,אני הבנתי שיש אפשרות שאולי זה לא בשבילי ואני צריכה לשנות את הכיוון שלי אבל עכשיו אני פשוט הגעתי למצב שלא בא לי כבר כלום.שאני לא רוצה כלום.שאני אפילו לא יודעת מה אני רוצה.זה כל כך מתסכל אותי.כי יש לי את החשק,יש לי את הרצון,יש לי את האש הזאת,רק שאני לא מצליחה להטמיע את זה שוב כמו פעם..אני מתעסקת במקום זה בחלמות מטופשים..אני יודעת שבלי עבודה אני לא שווה כלום וזה עוד יותר מתסכל אותי.אני יודעת את החשיבות של מציאת עבודה ואין לי מוטיבציה.אין לי בכלל.היו לי כל כך הרבה מכשולים לאחרונה בדרך שאני פשוט לא יודעת איך להתעלות מעל זה..פשוט לא יודעת.

כרגע אני מרגישה הכי לוזרית שיש.פשוט ככה.אני רוצה למצוא עבודה שאני יאהב ולא עבודה שסתם אתבאס ממנה וזה מעצבן אותי כי אפילו מוטיבציה לחשוב מה אני רוצה אין לי.אוף

אני כותבת משהו ואז מתחרטת,מוחקת שאף אחד לא יקרא את זה.שאף אחד לא ישים לב.כאילו כתבתי

משהו שלא הייתי צריכה לכתוב ומרוב בושה או פדיחה אני מנסה למזער נזקים.

בערך כמו להיות שיכורה ולמחרת להתעורר מינוס חמרמורת.אני כותבת על החתיך עם הכיפה,שראבק,יש לו שם!

אבל כל פעם אני מפחדת לכתוב את זה כי מה יגידו עליי.או מה זה בעצם אומר עליי.

אני יודעת בהחלטיות גמורה שאני לא רוצה זוגיות או כל קשר כזה או אחר אבל לא מבינה למה אני חייבת

"להתאהב" ועוד במישהו שהקשר היחיד שלי אליו זה כמו הסיכוי שיהיה פה שלום עם האוייבים..

למה כל פעם שהוא רק מופיע לי על המסך אני מעין מסמיקה..זה משגע אותי!

בהתחלה שלפני ההחלטות האלה שקיבלתי אולי זה היה מתוך כך שהייתה לי דיעה ברורה ומוצקה שאחרי שניסיתי

כל כך הרבה כן להיות בזוגיות וניסוי "לשדך" לי שכשזה לא צלח אז ויתרתי,אבל ככל שהזמן חלף ויותר ויותר התוודאתי לכיף שברווקות,לעובדה שבאמת לא חסר לי משהו ואני לא באמת צריכה אהבה זוגית בשביל להשלים בעצמי או לעצמי משהו.ועדיין זה מבאס אותי "להתאהב"..עוד במישהו כזה בכלל.

אם היינו נפגשים אז בטוח שהייתי מסתכלת עלייך מרחוק

כנראה עורך כתבה או משדר איזה אייטם לחדשות

אבל הייתי מסתכלת עלייך מרחוק בלי שתרגיש

בלי שתרגיש,הייתי מחייכת לי בתוך עצמי וממשיכה ללכת לדרכי

לא הייתי רוצה שתשים אליי לב

אין לי אומץ לזה שתסתכל עליי

אני בטוח אסמיק ואהיה אדומה ממבוכה

וכל מה שזה לא יהיה לא יקרה ממילא

כי אם היית רק מביט עליי בחזרה הייתי קופאת במקום

מנסה להגיד לעצמי שבטח אתה מסתכל על מישהי אחרת

לא עליי,הייתי בטוח בורחת לקצה אחר של הרחוב

רק שלא תסתכל עליי

אם היינו נפגשים אז בטוח שהייתי מסתכלת עלייך מרחוק

כנראה עורך כתבה או משדר איזה אייטם לחדשות

אבל הייתי מסתכלת עלייך מרחוק בלי שתרגיש

בלי שתרגיש,הייתי מחייכת לי בתוך עצמי וממשיכה לדרכי

רק שלא ייכאב לי שתביט בי

שלא יישבר לי הלב שאקפא במקום וארצה לברוח

לקצה השני של הרחוב

אז תן לי להסתכל עלייך מרחוק

בלי שתשים לב או תרגיש

טוב?

קח אותי איתך במטוס

בוא נטוס הכי גבוה

לא חשוב היעד,העיקר לטוס ביחד

הכי רחוק שאפשר,הכי רחוק מכאן

רק אתה אני והמחשבות

שנינו ביחד,אחד עם השני

רק אתה ואני

קח אותי איתך במטוס

נפליג ביחד על אונייה לאיזה אי רחוק

שם נהיה אתה ואני עם המחשבות

שנינו לבד,בלי אף אחד

נדבר שעות,נצחק על הכל

בלי דאגות,בלי חששות

אתה זה החופש ואני זו הציפור

קח אותי איתך במטוס

קח אותי איתך הכי רחוק

אתה זה החופש ואני זו הציפור