אני אחת שמחפשת עבודה

אני עצמי אוהבת להתלבש צנוע,מה זאת אומרת צנוע,אני לא אלבש משהו שלא יחמיא לי או לא יהיה לי נוח

להסתובב איתו.אני אלבש פה ושם חשוף אבל לא משהו שאני לא אוהב אותו או לא אהיה שלמה.שהייתה את

המחאה של המכנסונים והכל תמכתי - זכותה של כל תלמידה או נערה/בחורה ללבוש מה שנוח לה ואף גבר/תלמיד

לא צריך להיות לא מרוכז או לא בלמידה רק בגלל מכנסונים.אבל וזה אבל גדול בכל זאת מכנס קצר מידי זה

באמת לא לעניין.לא בגלל טעמי צניעות הכלל מה שנקרא שזה דבר דוחה מבחינתי להסתכל על איך אישה מתלבשת אלא מטעמי צניעות אישית,-לא חושבת שנערה/בחורה/אישה צריכה ללבוש מכנס שהוא נראה כמו סליחה על המילה תחתון.אני אישית גם לא אלבש מכנסיים כאלה לא משנה אם אני רזה או מלאה מהסיבה שאני יודעת שזה פשוט חושפני מידי ולא בא לי שכולם יראו את הגוף שלי או חלקים ממנו.

מה שאבל כן מרגיז אותי זה למה מסתכלים רק על נשים.למה לא גם על גברים.כמו שיש ביקורת על לבוש לא "נאות" של נשים למה אין דבר כזה גם לגברים.הרי גברים עם כל הכבוד גם לא נופלים רחוק מלבוש לא הולם..אני מצפה שכמו שגברים יכולים להגיד על נשים שהם לא מרוכזים גם אני רוצה להגיד לגברים שגם אני לא מרוכזת כשהם בכוונה הולכים בלי חולצה שאין כל כך מה להשוויץ או שהם שעירים מידי או סתם גברים שנראים טוב ולא לובשים חולצה.

אני מאחלת לעצמי שאם אתחיל עבודה חדשה,לא חשוב איזה,אני אהיה במקום עבודה שיהיה לי כיף להגיע אליו.

מקום שבו ידעו להעריך אותי ולא לדרוך עליי כמו מקום העבודה הקודם.

מאחלת לעצמי למצוא את מה שאני רוצה וסוף סוף להבין מה אני רוצה ולא כל הזמן להיות בתוך מחשבות של מה לעשות וכמה חנוק לי או לא.

מאחלת לעצמי להשיל קצת מהמשקל.גם בשביל הבריאות אבל גם בשביל שאם אלבש בגד חדש שארגיש עוד יותר יפה שזה יושב עליי כמו שצריך ולא אצטרך לבקש מידה או שתיים.

מאחלת לעצמי להיות בריאה.או לכל היותר לשמור על הבריאות.

שאצליח לכתוב שיר שיביע את מה שאני רוצה בלי לחשוב לשלוח אותו לזמר/ת.ניסיתי פעם,פעם,מזמן,לשלוח שיר

לקרן פלס.היא התחילה פרוייקט כזה שישלחו לה שירים והיא תנסה להפיק (מרובם) חומרים לשירים הבאים שלה.אני זוכרת שאחרי כמה זמן ששלחתי לה שיר שכתבתי הפרוייקט בוטל והתבאסתי על זה מאוד.

מאחלת לעצמי לא לכעוס.לא לקחת ללב.מאחלת לעצמי יותר לחייך.לא להתבאס.

מאחלת לעצמי לא לשתף את כל העולם ואשתו בכל מה שאני מרגישה בשביל שאחר כך יתנו לי להרגיש ששיתפתי לשווא ויזלזלו בי.מאחלת לעצמי לעשות את ההבדל בין מה שאני כן רוצה לשתף לבין מה שאני לא.

מאחלת לעצמי לעמוד יותר על העקרונות שלי.לא לפחד להביע את מה שיש לי.להגיד את האמת.

יש עוד מלא דברים שאני מאחלת לעצמי אבל הכי חשוב זה להצליח להשיג את המטרות שאני מציבה לעצמי ולסמוך רק על עצמי.

וכן,מאחלת לעצמי להפסיק "להתאהב" בכל אחד שמופיע על מסך הטלוויזיה שלי.לא כל אחד שמגיש לי את החדשות ושרק נראה טוב בהכרח אמיתי.

אני מובטלת ואני שונאת את זה

אני מובטלת ואני לא יודעת מה לעשות עם זה

לא,אל תגידו לי מה לעשות

אל תגידו לי איפה לעבוד

ניסיתי בהתחלה למצוא את המקום שלי

ולא,לא הצלחתי.לא הצלחתי וויתרתי

אני יודעת,אני יודעת את זה היטב

אני לא אוהבת את זה,לא אוהבת לוותר.לעצמי

אל תתנו לי עצות,לא רוצה עזרות

אני אסתדר,יהיה בסדר

אני מנסה לדעת עם עצמי מה אני רוצה

אני מנסה לדעת עם עצמי למה אני לא מבינה את עצמי

וזה לא פשוט,זה מסובך.מאוד

אני לא רוצה לשקוע עם עצמי יותר מידי בנוחות

של הלא לעשות כלום

אני רק צריכה להתפקס על עצמי

לא לנוח על זרי דפנה

אני מובטלת ואני לא אוהבת את זה

לא אוהבת בכלל אבל יהיה בסדר,אני מקווה

אני מבקרת את עצמי המון.באמת.אני כל הזמן חושבת ביני לבין עצמי אם אני בסדר או לא בסדר לפחות

כמה פעמים ביום אם לא יותר.אני לא יודעת אם זה קטע כזה שאני רוצה שכולם יאהבו אותי ובגלל זה אני לא

מוכנה לשנות את עצמי או שאני אוהבת לרצות את כולם,או שפשוט אני פשוט לא מצליחה להבין את עצמי.

שזו סבירות די גבוה כי זה שני דברים שונים ואז הכל מובן לי למה אני במלחמות עם עצמי.בלבקר את עצמי אני מבקרת את ההתנהגות שלי ובוחנת איפה אני רוצה לתקן ובלהבין את עצמי אני יותר מפוקסת למטרות שלי

ולא כל הזמן מרגישה תקועה.שזה בערך כמו עכשיו.אני מרגישה תקועה במה שאני רוצה לעשות ולא מצליחה להבין לאן אני רוצה לפסוע.לאיזה כיוון אני רוצה להגיע.אני לפעמים כל כך עסוקה בלבקר את עצמי שאני שוכחת לנסות להבין את עצמי בשביל להפסיק בטיפה לבקר את עצמי.