פרק 2 – ניקי ועוד..
התעוררתי מסתכלת מה השעה 7:45 בערב,
כמובן בישראל, השיר של סלינה גומז Shake
It Up התחיל באמ פי שלי, והיה לי את הצורך לרקוד כמו בכל פעם שאני שומעת
שיר עם קצב טוב לריקודים ספונטנים ומדליקים.
"כוונו שעונים ל9:42
בבוקר" אמרה לנו אמא וכולנו שפוכים מכוונים.
ירדנו מהמטוס אחרי הנחיתה, הכנסתי
את המחשב לתוך התיק צד התכלת שלי באמצע ההליכה, "קדימה קים" זירזה אותי
אמא שכבר התחילה ללכת ויובל לידה מחזיק בידה.
נכנסנו לתוך חדר קבלת האורחים,
ושני אנשים הופיעו מולנו עוזרים עם המזוודות.
"ויקטוריה" אמרה אמא
בהפתעה מחבקת אותה ואחריה אבא, "וכמובן הסנובים לא באים כדי לקבל את
פנינו" אמרתי בשקט בעברית ואז חייכתי חיוך מאולץ אל עבר האישה העונה לשם
ויקטוריה, "את בטח קים, נורא להיות בת יחידה אה?" שאלה אותי ועיקמתי את
מבטי מוחקת את החיוך מאולץ, "לא דווקא הם יותר מעניינים כשיש מצבים משעממים
כמו זה" עניתי והיא צחקה.
"טוב בואו" אמר האיש
שעדיין שמו לא ידוע הוא הוביל אותנו למכונית שחורה, אבא עזר לו להכניס את המזוודות
בזמן שאנחנו נכנסנו למכונית.
"איזה חוסר נימוס לא הצגנו את
עצמנו" אמרה לנו ויקטוריה, "אני ויקטוריה, עוזרת בבית לדניס ופול, וזה
ביג רוב הוא שומר על הילדים" אמרה ויקטוריה מחויכת.
הגברתי את האמ פי ככה שלא שמעתי אף
אחד, השיר 'אמצע הלילה בכפר' של הראל מויאל התנגן.
האוטו עצר אחרי כמה דקות שבהן
העברתי את זמני במוזיקה, בכולנו התחלנו לצאת מהאוטו, יצאתי אחרונה ומשפחת ג'ונאס
כבר הייתה בחוץ מברכת את בואנו לשלום.
סקרתי את השלושה בנים ועוד ילד אחד
קטן שהתחבא מחייך מבוייש מאחורי אבא שלו.
בנים מתולתלים, בעצם אחד עם שיער
חלק, והגבות, לא רוצה אפילו להיכנס לזה.
אחרי שהבנתי שלא יהיה מצב לשיחה
הגבתי את המוזיקה, מקס שכלכך התחשק לו לדעת מה אני שומעת, לקח לי את אחת האוזניות
נעמד לידי.
אלכס ישר התחבר לבן הבכור, יובל
פיתח שיחה עם הילד הקטן והביישן, אמא ואבא עם דניס פול ויקטוריה וביג רוב.
"אני מה זה רוצחת אותך"
לחשתי למקס בעברית והוא חייך חיוך מסופק ונהנה לראות אותי סובלת.
"היי אני ג'ו וזה ניקי, נעים
להכיר" התקרבו אלינו שני הבנים שנותרו לבד, אחד עם שיער חלק והגבות העוות
והשני עם הגבות הדקות והשיער המתולתל, "מה קורה אחים שלי?" שאל מקס לוחץ
את ידם בדרך גברית שכזאת, "אני מקס וזאת אחותי הקטנה קים, תסלחו לה היא פשוט
במצב עצבני" אמר באנגלית זוכה לקבל ממני כאפה בעורף.
"או שפשוט תגיד את האמת ושאני
לא רוצה להיות פה" עניתי בעברית ושני הבנים הסתכלו עלי מבולבלים, "היא
אמרה שנעים להכיר אתכם" חייך במהירות מקס, "תודה" ענה ג'ו ואז
התחיל לדבר במהירות שאדם יותר גדול ממנו שדיבר עם אלכס הצטרף קוטע אותו, "היי
אני קווין אח הבכור של שניהם, אתה בטח מקס, נעים להכיר גבר" אמר הבחור שעונה
לשם קווין וחיבק את אחי גם הוא, "ונעים להכיר אותך ילדה יפה, קים נכון?"
שאל קווין מנסה למצוא חן בעיני בעוד אחיו צוחקים עליו, "סנוב" אמרתי
בעברית ומקס החניק צחקוק, "תסתמי הם הכרטיס שלך לא לישון עם הכלבים" אמר
בלחש בעברית ואז מיהר להגיד לקווין מה אמרתי, "היא אמרה תודה, היא עדיין לא
רגילה לכך שהיא צריכה לדבר באנגלית" הסביר והוא חייך, "קים, אפשר להראות
לפרנקי את המשחק שלנו?" שאל יובל וכאן כבר הוריד לי את האוזניות מהאוזניים,
"מי זה פרנקי?" שאלתי אותו בעברית להקל עליו וגם עליי, "החבר החדש
שלי, זה שעומד ליד אבא שלו" ענה לי, "קח" עניתי לו פותחת את התיק.
הוא לקח את הלפטופ שלי ורץ לעבר
חברו החדש פרנקי, "זה הולך להיות כיף חיים" אמרתי לאלכס בציניות והוא
צחק אומר לבנים מה אמרתי, "אתם תמיד חייבים לתרגם אותה?" שאל ג'ו,
"רק שבא להם מתולתל" אמרתי באנגלית, "זה ג'ו למקרה ששכחת"
הזכיר לי, "בסדר מתולתל" אמרתי והדגשתי את המתולתל למרות שאינו מתולתל,
יחסית.
"בואו תכנסו נראה לכם את
הבית" אמר האבא שלהם מתקרב אלינו.
"או שפשוט תראו את המלונה
ונתמקם שם" עניתי ואמא הסתכלה עלי במבט שאומר 'תפסיקי'.
"בואי תראי את החדר שלי"
קרא ג'ו ומושך אותי עם ידו לכיוון הדלת.
נכנסנו לתוך הבית והוא הוביל אותי
במסדרון ארוך שנראה שלעולם לא נגמר ובסוף הגיע לאיזה חדר, "זה של ניקי"
אמר ג'ו, ועבר לחדר נוסף שהיה לידו, "וזה החדר שלי".
הוא פתח את הדלת וחדר גדול נראה, הייתה
לו גיטרה מושענת על המיטה וארון גדול.
התעניינתי בקיר גדול, שמה היו
תמונות שלו ושל דמי לובאטו סלינה גומז מיילי סיירוס אבריל לאבין עם האחים שלו,
ועוד מלא.
"אני חתיך אה?" שאל ג'ו
מחייך חיוך גדול, "סנוב" אמרתי אבל הפעם באנגלית.
"סופסוף, כן אני סנוב"
אמר ג'ו קצת צוחק, הבנאדם לא שפוי, "טוב אני יכולה עכשיו לחזור לאח שלי
השפוי?" שאלתי
"מה את מאוהבת בו?, שתחררי
קצת ממנו" קרא באלגנטיות יושב על המיטה מצליח לעצבן אותי.
"מה הקטע של אח
שלך?"שאלתי אחרי שאח שלו, ניקי נכנס לחדר לקח את אחת הגיטרות שהיו ליד המיטה
והלך לשקוע איתה בחדר אחר.
"הוא נפרד מחברה שלו כי היא
בגדה בו, אסור לו להגיע למצבים שהוא נועל את עצמו עם הגיטרה בשירותים זה
אסון" קרא ג'ו קם במהירות לעבר הדלת ודופק עליה.
"איזה כלבה" עניתי, לרגע
גיליתי כלפיו רחמים אבל אני יודעת שאנשים שונאים רחמים אז סיימתי עם הרחמדיה הזאת.
"נוו ניקי!" קרא ג'ו
דופק חזק אך מה שיכל לשמוע זה את הגיטרה.
"את יכולה לעזור את בת אותך
הוא יבין" אמר ג'ו מתחנן בפניי.
"אממ ניקי?" שאלתי דופק
על הדלת כולי מהססת, "ג'ו למה הקול שלך נהפך לקול של בחורה?" שאל ניק
מושך באף, "אני לא ג'ו, אני הילדה הרעה ממקודם, זאת שרצתה לגור במלונה ואמא שלי
השתיקה אותי" אמרתי לו והוא פתח את הדלת, "מה את רוצה?" שאל,
"לדבר איתך" אמרתי והוא הכניס אותי, "אתה לא חושב שמקום לפגישה בשירותים
אם מי שתגור איתך באותו בית זה לא מקום טוב?" שאלתי אותו והוא גיחך ממשיך
לנגן, "את לא רוצה להיות פה" אמר את האמת, "נכון ואני אפילו מודה
בזה, אולי תעזור לי להתרגל לרעיון?" שאלתי בחוסר אונים והוא חייך.
"אני שונא אותה" אמר
לפתע מתחיל לשפוך, "את מי?" שאלתי מבולבלת לוקחת לו את הגיטרה מנגנת
מנגינה משלי.
"זה הגיטרה שלי" אמר
והנהנתי, "ואת לקחת לי אותה" אמר ממשיך עם אותו טון, "אז.."
שאלתי מנהנת את הראש מצד לצד, "אף אחד לא מנגן לי בגיטרה האישית שלי"
ענה ועשה מבט מפחיד, "נווו תמשיך לספר אל תחליף נושא" אמרתי אחרי שהבנתי
מה הוא מנסה לעשות, הוא נאנח מתחיל לספר, "זה היה החודש השלישי שלנו ביחד
הלכתי כדי לתת לה את השרשרת שהיא כלכך רצתה בתור מתנה, נכנסתי לביתה וראיתי אותה
מתנשקת עם ילד שטני גבוהה כזה, דרשתי לדעת מה קורה ואז הבנתי שהיא ניצלה אותי בגלל
הקריירה" הסביר וניסה לקחת ממני את הגיטרה, "רגע" אמרתי עוצרת ממנו
לקחת את הגיטרה, "אתה בדיכאון בגלל שהיא בגדה בך, שהיא בכלל רצתה אותך רק
לקריירה הדפוקה הזאת?" שאלתי, "הקריירה לא דפוקה" הוא הגן על עצמו,
"נגיד ש.., מגיע לך יותר ניקי" אמרתי והוא הסתכל עליי ואז צחק,
"למה את קוראת לי ניקי?, אח שלי והשטויות שלו, תקראי לי ניק, יש מצב את
מעלימה את התמונה הזאת שראית אותי בוכה?" שאל ועשיתי מבט מבולבל, "מתי
בכית?" שאלתי והוא חייך, "תודה" אמר ושנינו יצאנו סופסוף
מהשירותים, "בבקשה ג'ואי אני כמו חדש" אמר לג'ו ואז התפקע מצחוק.
"יאי" צעק ג'ו וקפץ עליו
שניהם נפלו על המיטה, "אני אתעלם ממה שקרה פה באופן כללי, ואחזור להיות הילדה
ששונאת אתכם ברור?" שאלתי קוטעת את חיבוקם ויצאתי החוצה מנסה לפאנח את הדרך
החוצה.
"בואי" אמר ניק ועזר לי
למצוא שוב את אחי, "אני אומרת לך המתולתל הזה מפחיד באלי אפריל!" אמרתי בעברית
מתלוננת.
"תבקשי מאמא תגידי שתהיי ילדה טובה" הציע
אלכס ואז צחק מהבדיחה של עצמו, "אתה גאון" אמרתי לו מחבקת אותו לא
עוזבת, "טוב השגת גבול ילדה" אמר אלכס מנסה להשתחרר, "אמא, אני
אתנהג יפה רק עם אפריל תהייה פה" הודעתי לה והיא צחקה, "מבטיחה?"
שאלה והנהנתי ברצינות, "דניס, ישלי שאלה, הבת שלי רוצה שחברה מאוד טובה שלה
תיהיה פה איתה, הן כמו אחיות, יש מצב שאת מסכימה?" שאלה ודניס חייכה,
"עוד בת? ברור שכן" חייכה חיוך גדול, אמא הנהנה לי וצרחתי מאושר, דניס
ואמא צחקו.
שלום כולם D:
אז זה היה הפרק השני של הסיפור, מי שרוצה להיות בקבועים שיבקש אני אוסיף אותו :)
אתם יכולים להירשם גם למנויים, מחכה בקוצר רוח לתגובותכם P:
לירי 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
לירי - סיפורים בהמשכים