סיפורים בהמשכים

היי מה קורה? אז כמו שחפרתי לכולם קיבלתי מחשב נייד, ובגלל שכל הקבצים כבר עליו אני רוצה לעלות את רמת העלאת הפרקים ומעכשיו אני הולכת לעלות בימי שלישי ושבת P:

ועכשיו אני אעלה פרק כדי שנתחיל עם זה כבר וכדי שאפסיק לחפור SOO

פרק 3 – יותר נחמדה

טוב אז שבוע עבר והראתי למשפחת ג'ונאס את ההתנהגות שלי, חלקה רעה חלקה טובה, חלקה גם שובבה.

כמעט כמו כל אחד, אמא הבטיחה לדניס 'כשאפריל תגיע היא תתנהג יותר יפה, אפריל תמיד מרסנת אותה', כך אמרה ואז הייתה נאנחת.

"קים, את יכולה לעזור לי ולדניאל עם הקניות?" שאלה דניס והסתכלתי על דניאל, אשתו של קווין. שכ"כ הייתה צריכה עזרה, "בטח" עניתי, "אבל הבנים שלך עדיין סנובים" אמרתי לוקחת מדניאל כמה שקיות, "שמענו את זה" יצאו השלושה, נתנו נשיקה לאימם ונכנסו לאוטו הגדול שבא לאסוף אותם.

"הם אפילו לא עוזרים לך בקניות" עניתי יורדת עליהם עוד טיפה, "הלכתי איתם" קרא פול יוצא לפני שדניס תקרא לו לעזור להכניס את הדברים למקומם.

"אין את חייבת לרסן אותם" עניתי לדניס עוד לפני שאמרה משהו, "מה הם כלבים?" שאלה דניאל צוחקת, מרימה את המצרכים להכנת פאנקיק ושמה על השיש, "אני מכינה" קראתי לוקחת איזה מצרך, "לא רוצה אני רוצה להכין" קראה דניאל, "נראלך!" קראתי ודניס הנהנה את הראש מצד לצד והדליקה את הגז.

"אני הולכת להביא את אפריל עם דניס תנסו שלא לריב יותר מידי בנות" אמרה אמא וקפצתי במקום נותנת לדניאל את המצרך שלקחתי, "אני אנגן, אין אף אחד בבית" קראתי שמחה והיא צחקה, "רגע אלכס יובל פרנקי ומקס הלכו עם השלושה?" היא שאלה, "אלכס עם השלושה והשאר עם אבא שלי, לשחק כדורגל" עניתי יושבת עם הגיטרה על הכיסא במטבח, "יופי הבית לרשותנו, אפשר לרכל" קראה דניאל מוחאת כף לעצמה והתחילה להכין פאנקיקים, התחלתי לנגן על הגיטרה כל מיני מנגינות עד שהגעתי לשיר שהכי אהבתי לנגן, הוא היה פשוט קל מעט אקורדים, כן כן אני מדברת על השיר who says של סלינה גומז,

"שלום" קראה אפריל נכנסת, דניאל הייתה המומה מכמה שהיא מהירה, ואני קפצתי מחבקת אותה בעוד הגיטרה כמעט נופלת לריצפה אך אפריל תפסה אותה.

"איפה דניס?", "אומיגאד נגור עם האחים ג'ונאס?" צעקה ודניס ואמא נכנסו, "מצאנו אותה מחוץ לשדה תעופה" אמרה אמא צוחקת ואיתה דניס, "עכשיו אני מבינה למה היית מוכרת לי כל כך" קראה אפריל בהבנה.

"אז ספרי לי הכל" קראתי אליה ועלינו לחדר שהולך להיות של שתינו, "רן היה מוזר" היא התחילה לדבר בעברית, "הוא נדבק אלי, שאל אם אני בסדר, שתדעי לך שהיה קשה מאוד לשכנע את אמא שלי לתת לי לעבור לפה" צעקה עלי ואז חייכה חיוך מתוק.

"טוב אני על הלפטופ שלך מודיעה לאימי שהגעתי" אמרה ולקחה לי את הלפטופ, "ואולי הכל יחלוף עם הרוח, כמו קטע מסרט ישן, נספור רגעים ולברוח מהזמן" התחלתי לשיר, עולה למיטת קומותיים שכלכך רציתי מאז הגן, בקשה מוזרה אני יודעת, ולתוך החדר נוסף עוד מיטת נעורים כזאת לאפריל.

נשכבתי על המיטה למעלה והיא התחילה לדבר ולדבר ולא הפסיקה, כרגיל חופרת לי.

"ישראל התקשר אלי שלשום" היא סוף סוף הגיעה לחלק מעניין וקמתי מסתכלת עליה ורגליי כלפי המיטה שלמטה.

"ענית?" שאלתי מתעניינת, "ברור שלא הוא רוצה שנחזור, אז החלפתי מספר תודה לאל שהוא לא בבית הספר שלנו" קראה אפריל, "כן שילך זה לבית ספר הבנים הזה שלו" אמרתי מעודדת אותה במעט.

"טוב שמעי, סערה שלחה לי את זה" אמרה ופתחה איזה שיר, נשכבתי חזרה על המיטה והיא נשכבה במיטה מתחת כי לא היה לה כוח ללכת עד שלה השיר התחיל :

I look around me 
But all I seem to see 
Its people going nowhere 
Expecting sympathy 
It's like we're going through the emotions 
Of the scripted destiny 
Tell me where's our inspiration 
If life won't wait 
I guess it's up to me 

Whoahh 
No we're not gonna waste another moment in this town 
Whoahh 
We wont come back, the world its coming out 
Whoahh 
Leave the past in the past gonna find the future 
And misery loves company 
Well so long 
You'll miss me when I'm gone 
Oohhh 
Oohhh 
Oohhh 
You're gonna miss me when I'm gone 
Oohhh 
Oohhh 
Oohhh 

Procrastination running circles in my head 
While you sit there contemplating 
You'll wind up left for dead 
Life it's what happens 
While you're busy making your excuses 
Another day, another casualty 
But that won't happen to me 

"אני מכירה" אמרתי מסתכלת למטה והשיער נפל, לקחתי את השיער אחורה, "אני יודעת, סתם לשמוע, מעביר מחשבות" אמרה ואז גילתה שהיא בבית של האחים ג'ונאס, "מה אנחנו שוכבות שומעות מוזיקה ישלנו אטרקציה לחפש בכל פינה בבית הזה, משהו מעניין" קראה מנסה למצוא אחר משהו מעניין.

"אני חושבת שנחכה, עוד מעט יהיו פאנקיקים זה מעניין" אמרתי מסתכלת על הבטן שלי, "שמנה" קראה מלמטה והסתכלתי עליה שוב, "לא את!" אמרתי, "לא את" אמרה, "לא את" חזרתי אחריה כמו קוף, "לא את" אמרה, "אוי סתמי" אמרתי יורדת בקפיצה, "לא כי את דוגמה למופת" אמרה יורדת גם, "תתפלאי" אמרתי ושתינו יצאנו, "אממ קשה לי" אמרה, "לעזור לך להתפלאות?" שאלתי מרימה גבה והיא דחפה אותי קדימה, "לא תודה, שמנה" אמרה לי עוברת לאנגלית, "למה עברת לאנגלית?" שאלתי כועסת, "שיהיה לי יותר קל להתרגל לשפה" אמרה, "אני עדיין כועסת עלייך" עניתי וירדנו במדרגות בנתיים, "למה בגלל שאמרתי את האמת? שאת שמנה?" שאלה מחייכת, "לא בגלל שאת מעצבנת אותי" אמרתי והיא התפלאה, "רואה לא היה קשה, הנה התפלאת" אמרתי מחייכת והיא נתנה לי מכה בראש.

"זה כאב" אמרתי לה מגיעות לסלון איפה שאמא ישבה עם דניס ואבא, "תתמודדי", אמרה, "לא רוצה זה כאב תתנצלי" אמרתי קוראת נעמדת מולה, "לא רוצה, מה תעשי?" שאלה משועשעת, "יחזיר אותך לישראל הדפוק הזה" אמרתי והיא צחקה, "אני חושבת שזה יהיה מתנה בשבילה" אמר אבא מתערב, "הם נפרדו הוא בגד בה הזבל" אמרתי מדברת כאילו היא לא נמצאת, "והיא צריכה להתנצל" אמרתי והיא המשיכה לצחוק, "את מצחיקה" אמרה מסתכלת על הפאנקיקים.

"פאנקיק" קראה קורנת משמחה, "האוכל בשדה תעופה מגעיל" הסבירה את פשר שמחתה לפאנקיק.

"חכי לכולם" צחקה דניאל והיא התבאסה טיפה, "טוב אז אני הלכתי לחקור עם קימי את הבית" אמרה ומשכה אותי, "אבל אמרתי לך שפאנקיק זה מעניין" אמרתי קוראת בייאוש, "זה לא מעניין אותי" אמרה והחלה להיכנס לחדרים ולצאת מהם, "זה החדר של ג'ו" אמרתי בשעמום, "אז בואי ניכנס את יודעת שאני מתה עליו, כאילו הוא הפייבוריט שלי" אמרה אפריל מסבירה את עצמה, פתחתי את הדלת וגרג היה שם מדבר עם ג'ון בזמן שהם על המחשב של ג'ו, "קים, מה יש לך לחפש בחדר של ג'ו" שאל ג'ון צוחק, "את חברה שלי" אמרתי ואפריל נכנסה כולה עם פה פעור.

"אוו טוב שאנחנו הראשונים שרואים אותה" קרא גרג מחייך, "היי " אמרה מתלהבת מהשניים והם צחקו, "מה הביא אותך לחדר של ג'ו שלנו?" שאל אותה ג'ון, "מה הביא אותכם להיות פה?" החזירה לו ואני החנקתי צחקוק

אוהבת אתכם, ♥

תגיבו, כי זה כלכך מאגניב לראות תגובות ומעודד P;

וכדי לכם להיכנס לבלוג המדהים הזה של עדן, ולעשות מנוי לפני פוסט המנויים P:

אני כבר עשיתי ;)