היייי D:
אז היום ישלי יומולדת והחלטתי לעלות פרק בשבילכם :)
מקווה שתאהבו P:
פרק 6 – שיחת היום..
"אז איך אתה מבין אותי?"
שאלתי שוב בעברית ולקח לו קצת זמן לקלוט, "לא יודע" אמר קווין.
אוקי זה מוזר, וגם מטריד, וחבל אי
אפשר לדבר יותר בעברית עם אפריל רק בקודים.
"אז רגע, כשאמרת לקים שמספר
של-" בא להגיד קווין משועשע ואפריל עצרה אותו, "זה שאתה יודע להבין מה
אנחנו אומרות לא צריך שתחזור על זה בפני אחיך החמודים" אמרה בעברית, "זה
הולך להיות טוב" צחקו מקס ואכלס.
"הטמבלים" תיקנתי אותה
וקווין חייך, "היי אחי מה הן אומרות?" שאל ג'ו את קווין, "זה מנוגד
אי אפשר לומר חמודים וטמבלים" אמרה אפריל, "מה אכפת לי אני אמרתי טמבלים
ולא חמודים, תתמודדי עם האמת" החזרתי לה, "אבל את חושבת שהם
חמודים" ענתה, "מאיפה את יודעת גברת 'אני יודעת הכל' ?" שאלתי והיא
התחכמה, "כי אני גברת 'אני יודעת הכל' מאמי".
"אוי לא והנה זה מתחיל"
אמר מקס, "תסתובבי נראה אם יש לך כנפיים" אמרתי לה, "העלמתי אותם
ברגע זה" ענתה מרוצה מעצמה, "אויש סתמי" עניתי לה, "לא רוצה
מה תעשי לי?" שאלה מחוייכת, "אצעק שג'ו ג'ונאס פה" עניתי לה וג'ו
נראה מטורד שהרגע אמרנו את שמו, "ואני אצעק שניק ג'ונאס פה" החזירה לי,
"תצעקי מה אכפת לי" אמרתי וכולם נראו להוטים לדעת על מה אנחנו מדברות
חוץ מכמובן מי שהבין עברית.
"לא תזכירו אותי?" שאל
קווין מצטרף לריב הורס את הכל, "יופי קווין הרסת" אמרנו אני ואפריל והוא
היה משועשע.
"אוי אתן מתות עלי" אמר
ואפריל חייכה נתתי לה דחיפה שתירגע, מעריצה או לא היא חייבת להפסיק לחייך אליהם !
"זה בסדר יש כמוני לכולם ואם
לא האחים שלי יעזרו לי" אמר מגחך והפעם דניאל נתנה לו דחיפה די חזקה.
"חשבתי שהוא הרומנטי בכל
הסיפור הזה, למה הוא טמבל?" שאלתי בעברית את אפריל שנתנה לי הסבר מעמיק גדול
על שלושתם שהייתי בדרך לשדה התעופה.
"אתן חייבות לראות את
זה" נכנסה דמי לדבריה של אפריל שהתחילה להסביר למה קווין אדיוט.
אחרי 3 שעות של הסתובבות וקניית
בגדים ונעליים, "עכשיו את תשני את דעתך עלינו לגמרי" אמר ג'ו וניק
וקווין הצטרפו לדבריו, הם יצאו מהקניון וגל ענק של בנות התחיל לצרוח ולהתרגש,
"מה לעזאזל?" שאלנו אני מקס ואלכס.
"לפעמים לא אנחנו בוחרים להיות מפורסמים, אנחנו
יוצאים מהבית הם שם, מהקניון מהגן משחקים, מהבית
ספר, הם שם" אמר ניק וקווין המשיך אותו, "ואנחנו
מחייכים כי אנחנו לפעמים המודל לחיקוי שלהם, המוזיקה שלנו".
"מה סנובים מוזרים?"
שאלתי בציניות, "לעולם לא תשני את דעתך" סינן ג'ו מחייך אל המצלמות.
"יקח קצת זמן" אמרתי
נכנסת למכונית ואחיי איתי, הם נופפו בפעם האחרונה למעריצים ונכנסו למכונית.
"תודה לאל" אמרתי שהם
סגרו את הדלת, "מה הסיכויים שקים מתה עלינו?" שאל ג'ו את מקס וזה לא ידע
מה לומר, "קטנים מאוד אך טובים" עניתי בשם עצמי בעברית וקווין צחק מחייך.
"קטנים מאוד" אמרתי למבט
המבולבל של ג'ו שלא טרח להסתיר אותו, "אך טובים" השלים קווין את מה
שאמרתי פעם קודמת ושוב התפרץ בצחוק משועשע.
"למה אנחנו לא זזים?"
שאלתי בקצת חשש, "אנחנו זזים" אמר ניק פותח את החלון, מלא מעריצות
התנפלו על החלון שנפתח, "חרא" אמר והוריד את הראש וקווין וג'ו עשו
כמוהו, אוקי?.
"היי אני מבינה שאתן מאוד
מרוצות מי זה שאני פה אבל אכפת לכן?" שאלתי לפני שאתחיל להתפקע מצחוק הבנות
זזו מהחלון וסגרתי אותו מהר, התחלתי להתפקע מצחוק והם הרימו את הראש, "זה
המהלך הכי טוב שלכם, להוריד את הראש?" שאלתי בזלזול, "לא השתנה?"
שאל ג'ו, "טיפה" אמרתי ממשיכה לצחוק ואפריל איתי.
המכונית התחילה לזוז סופסוף והגענו לבית של
הג'ונאסים.
לקחתי כמה מהשקיות של אפריל בנוסף
לשלי וקצת הסתבכתי, "לעזור לך?" צץ ניק משום מקום עם ידיים בכיסים.
"איך אתה מצליח לחמוק?"
שאלתי והוא צחק, "זה בגלל שאין לי חברה, אז אין מה לסחוב" הסביר ואז עתה
את פניו ושאל, "ואיך את לא מצליחה לחמוק מי זה?".
"זה בגלל שאני בת ואנילי חבר
שיסחוב" אמרתי לו באותו טון שבו השתמש קודם, הוא חייך, "אז ישלנו מזל"
אמר רוקע ולוקח ממני שקיות, "ותודה על שעזרת לנו עם הבנות" המשיך לומר,
קצת נבוך.
"כמו שאמרת, יש לנו מזל"
עניתי והוא גיחך נכנס לבית.
"מה הסיכויים שאח שלי מאוהב
בקים, או שהיא בו?" שמעתי את ג'ו אומר לאפריל והיא צוחקת, נתתי לו מכה עם
השקיות נכנסת לתוך הבית, "אסור לך להקטין אותי, מספיק לי ניק" קרא לעברי
בטון כעוס ילדותי.
"תבקש נחמה מאפריל"
צעקתי חזרה, נעמדתי ליד ניק שהסתכל על אביו במבט מוזר ואביו הסתכל על הקיר במבט
מוזר, "אממ אני מפריעה לרגע הזה או שזה בסדר?" שאלתי בטון מהוסס ופול
חייך, "לא זה בסדר" הגיב פול ואז הלך.
"שתקי" אמר ניק שראה
שבאתי להגיד משהו בטון משועשע, "למה ניקי?" שאלתי אותו בטון מאוכזב והוא
צחק.
עלינו לחדר שלי ושל אפריל ושמנו
שמה את השקיות, "שלום אני ניקי" אמר לי אחרי שיצא ונכנס שוב ואני משתדלת
שלא לצחוק, "שלום אני קימי" אמרתי לו ולחצנו ידיים מתפקעים מצחוק.
"אוקי זה הדבר השני הכי מוזר
שקרה לי בחיים" אמרתי מתיישבת ליד המחשב נייד מחכה שהוא יטען ויתחבר.
"מה הדבר הראשון?" שאל
מבולבל, אולי הוא צריך לקבל את התואר הראשון?.
המחשב נדלק ורן צלצל אליי בסקייפ,
ניק התקרב מאשר את השיחה, הוא הופיע ולידו סערה וגל, "אומיגאד קימי, ניק
ג'ונאס לידך, תמסרי לו היי" התחילו סערה וגל להתלהב, ניק גיחך בשקט וניפף להם
ביד אפשר להבין רק מהשם שהם מתלהבות, אה כן וגם מהטון.
"הם מוסרות היי, מר דביל"
אמרתי לו והוא עיקם את פרצופו, "שלום לכל הנשים היפות" אמר והם התחילו
לצרוח עד שרן החליט להשתיק אותם, "קים, את לא מבינה את כמות השיעורים שיש פה,
ולקחת לי את אפריל הגאונה הקטנה" התעצב.
"איזה חרא לכם, אני לא
לומדת" אמרתי מדכאת אותם עוד, ניק הסתכל עלי לשנייה שהפכו ל5 דקות בזמן שאני
מדברת עם רן, סערה וגל לא ממש מבין מילה.
אפריל נכנסה צוחקת מדבר שכניראה
ג'ו אמר, "ג'וסף" אמר ניק מצביע על המסך כשבא לנשק את אפריל.
הבנות צרחו עוד פעם ואפריל הצטרפה
אליהם, "מה קרה?" שאלה כששלושתם סיימו לצרוח בעוד ניק ואני מגחכים,
"אפריל, מת עלייך" אמר רן, "קשה שלא להתגעגע אליי" היא צחקה.
אחרי חצי שעה של בלבולי שכל ניתקנו
ואמא קראה לי, "כן?" שאלתי אותה ואפריל הצטרפה אלי, "ממחר אתן
שתיכן הולכות עם ג'ו וניק לבית הספר שלהם, רשמנו אתכן, תהנו" אמר ופתחתי את
פי, "רשמו אותי לקולג' "אמר מקס בבאסה ואני ואפריל התחלנו להתפקע מצחוק
לא מצליחות לעצור, זה הרי ברור שהצד שלו, זה רק ספורט.
"לילה טוב כולם, החופש
נגמר" צעקה דניס בכל רחבי הבית, היא הגיעה למבטח איפה שאנחנו היינו וג'ו אכל
קורנפלקס, "פרנקי למקלחת ולמיטה" קראה דניס, נכנסת למטבח, "אבל ג'ו
חטף לי את צלחת הקורנפלקס" התלונן וקווין לקח לג'ו מתחיל לאכול, "וקווין
חטף לי" התלונן ג'ו לאימו כשהסתכלה עליו, פול הגיע לוקח לקווין את הצלחת מרוקן
את תכולתה לפח ושם במדיח, "עכשיו אין לאף אחד" אמר והצביע על היציאה,
"גם אתן בנות" אמר לנו, אני ואפריל הסתכלנו אחת על השנייה ופתחנו בריצה
כדי שישאר לאחת מיתנו מים חמים, "שיט" צעק ג'ו מתחיל לרוץ גם.
הסתכלתי אחורה לראות איפה הם והם
לא היו רחוקים ממני, "תזהרי, את עולה להיתקל במישהו כאן" אמר ניק יוצא
מן המקלחת עם מגבת על מותניו ותופס אותי, סרקתי אותו לשנייה ואז חוזרת למציאות
שבה, אני חייבת למהר למקלחת.
"אממ, גוף מדהים" אמרתי
נכנסת מהר למקלחת נועלת את הדלת, שמעתי אותו צוחק מעבר לדלת.
הסתכלתי במראה והייתי סמוקה ממש,
כן, מה שהצלחתי להוציא מהפה שלי זה אחלה לגוף, למישהו עם מגבת על מותניו.. קים? את
בהחלט דפוקה.
"תפתחי קים" דפקה אפריל
על הדלת, "סורי" אמרתי לה.
הורדתי את חולצה בוחנת את עצמי
במראה, אחרי זה את החצאית הקצרה והמכנסון ובסוף את החזייה והתחתונים.
נכנסתי למקלחת פותחת את המים,
כיוונתי לחמים או לפחות ניסיתי.
המים זרמו לי אל תוך השיער, חפפתי
אותו ויצאתי אחרי 3 דקות, לקחתי את המגבת שלי, היה שמה שלושה גיגיות קטנות, על אחד
מהם היה רשום ג'ו על השני ניק ועל השלישי הבנות, הרעיון היה של דניס שתוכל להבדיל
מה הכביסה של מי.
שמתי את הבגדים בגיגית שלי ושל
אפריל ופתחתי את הדלת יוצאת הישר לחדר שלי בעוד אפריל יוצאת מהחדר נכנסת למקלחת.
לקחתי את הפיג'מה הקצרה שלי
והתלבשתי במהירות נכנסת מתחת למיטה ונרדמת במהירות.
"קימי" שמעתי מישהו מנסה
להעיר אותי, ניסיתי לפתוח את העיניים ולמרות הקושי בגלל האור הצלחתי רואה את פרנקי
ויובל, "קימי, התעוררת" אמר יובל ועצמתי מחדש את העיניים נאנחת בלחש,
אחרי דקה הרגשתי גל של מים על פניי, פתחתי את העיניים רואה את פרנקי עם כוס מים
ביד ואת יובל מצחקק, "יובל ופרנקי" צעקתי קמה עכשיו לחלוטין הם ירדו מהר
מתעממים טיפה לראות עם אני באה אחריהם, הורדתי את השמיכה קופצת מהמיטה ורצה
אחריהם, "למה כל בוקר צריך להיות צרחות?" יצא קווין מחדרו כולו ישנוני,
לקחתי כוס מים שופכת עליו.
"בגלל זה צריך להיות צרחות כל
בוקר" עניתי שהוא הסתכל עלי מופתע כולו רטוב, "עכשיו תעזור לי לתפוס את
שניהם?" שאלתי והוא נכנס לחדר חוזר לישון.
"אמא הערנו את קים" צעק
יובל לאמא שלי, "קים עזבי את יובל ולכי להתארגן" אמרה אמא כשהייתה עם
דניס וניק בסלון, "מחר בבוקר אני באה אלייך עם כוס מים ושופכת עלייך
שתתעוררי" אמרתי לה בעוד ניק מצחקק בשקט.
"מוזמנת לנסות את זה על אבא
שלך" אמרה מחייכת, "וגם עלייך" אמרתי לה נותנת בדרך לחדר כאפה קטנה
ליובל שחייך חיוך ממזרי, לקחתי שני כוסות מים, נכנסת לחדר של מקס ואלכס, צריך
להחזיר להם, שניהם ישנו בשלווה שלא תהיה עוד שניה.
למזלי המיטות שלהם היו קרובות אז
שפכתי את שניהם ביחד ויצאתי מהחדר מהר מצחקקת, נכנסתי לחדר שלי ואפריל נתנה לי
תלבושת "חוזרים לסיוט" הצהירה, לקחתי את הבגדים נכנסת למקלחת, שטפתי את
הפנים מצחצחת שיניים.
התחלתי להתלבש, זה הייתה חולצה
לבנה עם עניבה שחורה ופסים כחולים וחצאית שחורה כחולה עד הברכיים עם קפלים בסופה.
נעלתי נעליים, מסרקת את השיער מסדרת טיפה את הפוני.
הסידורים הרגילים של הבוקר לבית
הספר, ירדנו למטה מבואסות, "ניראלכם שאפשר לעשות משהו יותר יפה מהתלבושת
המדוכאת הזאת?" שאלתי והם צחקו, "רציני אם הייתה קטגוריה לתלבושת הכי
מדכאת ומכוערת בעולם, בטוח הייתי מצביעה לזה" אמרתי להם והם צחקו עוד פעם.
"הנה התיקים שלכן" אמרה
אמא והביאה לנו תיק שדומה לתלבושת רק כולו כחול.
"והנה התיק המכוער של השנה
מגיע" אמרה אפריל וניק וג'ו צחקו, "מה אצלכם כבר לובשים שאתן כלכך
מבואסות?" שאל ג'ו אוחז בתיקו ובסווצ'רט השחור שלו, ניק לבש את אותו הסווצ'רט.
"אממ חולצה אופנתית כזאת
באיזה צבע שרוצים, וג'ינס או חצאית באיזה צבע שרוצים דברים כאלה שמופעים מתצוגת
אופנה" עניתי לוקחת את התיק והסווצ'רט שלי שהיה דומה לשל ג'ו רק בפחות מידות.
ציפצוף מכונית נשמע והבנתי שהם
רציניים לכך שהם שולחים אותנו ללמוד פה בבית הספר.
לירי ♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
לירי - סיפורים בהמשכים