And if I could fly I'd fly away

התעוררתי.

כמה בלגן

החדר בבלגן

המחשבות בבלגן

הרגשות בבלגן

הכל מבולגן !

אני לא מבינה את זה. יש אנשים עם אופי כ"כ מחורבן!

היום התחיל איתי השומר החדש שבמפעל.

עכשיו הכל טוב ונחמד הוא מאוד החמיא לי, אבל אני מסתכלת עליו, ניראה היה שהוא גדול ממני ב15 שנה מינימום- עזבו את זה

שאני בכלל ניראת בת 16 ולא 20 (הגיל הכי צעיר שהביאו לי עד עכשיו), אני רואה טבעת נישואים על האצבע שלו. 

אחריי כל המחמאות שהוא העריף עליי ואחרי ששאל מה אני עושה היום אמרתי לו איך בכלל יש

לו את החוצפה להתחיל עם מישהי כשיש לו טבעת על היד?! והוא .. בשיא האדישות אומר לי: "את הטבעת אפשר להוריד". 

כאילו WTF ?! אמרתי לו שהוא פטתי ופשוט הלכתי משם.

אני לא מסוגלת להבין אנשים כאלה, לא מסוגלת.

לפני חודש בערך, אותו הדבר קרה לי עם נהג מונית, כששאלתי אותו אם הוא נשוי

הוא ענה: "כן אבל כל הגברים בוגדים, רק שיש כאלה שלא עושים את זה עם שכל ונתפסים". 

פשוט רחמים על אנשים כאלה. רחמים.

אם גבר שהוא נשוי בוגד באישתו מה כבר נשאר ?! מה כבר אפשר לצפות מהם? 

בכל מקרה, היום האזכרה של סבוש שלי היפה, פשוט לא מאמינה שהוא לא פה. כמה שאני מתגעגעת .♥.