And if I could fly I'd fly away

אמא. אבא. משפחה מטומטמת, 

תעזבו אותי כבר!!! 

תפסיקו לערב אותי בכל הבעיות שלכם כשאני בעצמי לא יודעת מה לעשות! 

תפסיקו לשאול לדעתי

תפסיקו להגיד לי מה הולך להיות אם..

תפסיקו לחשוב שאני יודעת הכל ושהכל זה באשמתי! 

נכון, אני מבינה שזה קשה,

קשה לכם לסבול את הכל בתור הורים

קשה לכם בכלל לעקל את הכל.

אבל מה איתי? אתם חושבים שזה קל בשבילי?! 

אז זהו שלא!

אני סובלת בדיוק כמוכם 

אני לא יודעת מה לעשות בדיוק כמו שאתם לא יודעים!

אני לא יודעת מה הולך להיות אם.. 

ואני לא אשמה!

אני לא אשמה שהילד שלכם רוצה להיות אישה

ואני לא אשמה שהילד שלכם עוסק בזנות

אתם האשמים היחידים בכל העניין.

מה קרה, פתאום כששמעתם שהילד שלכם "עולה" על האישה אתם מקבלים את עצם היותו הומו?! 

עכשיו כשהמצב הפך ליותר מסובך אתם באים ואומרים לו אנחנו מקבלים אותך 

אבל אתה לא יכול להיות ככה וככה 

זה נראה לכם הגיוני?! 

ניראה לכם הגיוני שהוא יבוא ויגיד,

אמא אבא אתם צודקים אני לא רוצה להיות אישה כי אתם מקבלים אותי עכשיו!? 

אז לא. 

לילד שלכם כבר לא אכפת מכם.

הוא יעשה מה שהוא ירצה

כל מה שהמוח הקטן והמפגר שלו ירצה.

ואני? אתם? אף אחד לא יכול לעצור אותו. 

אז היום יצאתי לדייט.

אחריי הרבה התלבטויות, החלטתי לצאת לדייט הזה. 

היה לי דיי קשה עם זה, ועדיין קשה.

קשה לי לחשוב שאני איתך ובאותו הזמן אני יוצאת לדייטים.

זה הרגיש לי רע, מבחינתי ומבחינת זה שישב מולי.

לרגע לא הפסקתי להשוות,

לרגע לא הפסקתי לחשוב עלייך.

אני אוהבת אותך.. אבל מתישהו אני צריכה להמשיך הלאה, וכמה שיותר מוקדם.

חשבתי שהדייט הזה יעזור במשהו,

יעזור לי להבין שיש עוד גברים אחרים חוץ ממך

שאני צריכה לתת צ'אנס למישהו אחר. ואולי אז אני יוכל להפרד ממך.

אבל זה לא ממש עזר.. אני עדיין חושבת עלייך, 

אני עדיין אוהבת אותך. 

המחשבות שלי מבולבלות כל כך. באמת שאני לא יודעת מה לעשות.