זה לא שהתקופה האחרונה יכולתי להגיד שרע לי,

יש לי שמני שלי, אני בלונדון, והכל אחלה,

חוץ מזה שקר לי וזה ממש רע.

אבל פשוט זה היה יום טוב, בלי שום סיבה מיוחדת,

כשאני בארץ, אני מתה על ימי שישי,

לא, לא שישי בערב החרוש,

שישי בבוקר, בצהריים כזה, והשנ"צ.

מן התרוצצות שכזאת, נקיונות קניות עם אמא,

עבודה, לפעמים ים, ואז בערך ב4 באה לה השינת צהריים השבועית הכי טובה שיש,

זה לא שחסר לי למה להתגעגע בארץ,

אבל זה זה משהו שיש רק בארץ, משהו מיוחד כזה,

והיום מזה 4 שבועות, הרגשתי את זה,

והיה משהו מזה קצת פה,

זה היה מוזר אבל כ"כ טוב.

אז טוב לי.

רק שאנ יצליח כבר לעשות את העבודות שלי ויהיה בכלל נפלא,

חוץ מזה ששמני לא איתי,

אבל זה עובר מהר,

ועוד מעט שוב ניפגש בלונדון.