פקאצים. סנובים. ערסים.
הם יודעים שהם כאלה? ברצינות הם יודעים שהם כאלה גרועים, שהנשמה שלהם כל כך שברירית וחסרת יכולת אך צבועה ברמות מטורפות ופתטיות.
ובעצם, מה אני רואה, בלוגים, מסנג'ר, טיפו [כן. עבר זה עבר.] כולם שונים, נחמדים, טובי לב, שומרי סוד, מתוקים, וזה מוזר, יש כל כך הרבה מהם, אך במציאות, כל בן אדם פוגש בכמה אנשים גרועים וטיפשים. [בכמה. ט'ח]
אני תוהה לאן הם נעלמים חוץ מפייסבוק, איך אני לא רואה אותה בסביבות האינטרנט הפתוחות [יותר מדי].
איך זה יכול להיות שאני אהיה מוקפת בכל כך הרבה מהם בבית ספר-ובאינטרט. פיף-פף-פוף הם נעלמים כלא היה,
איך זה קורה? איך זה יכול להיות?
איך יכול להיות דבר כזה שאני לא מכירה אף אחד מהם אישית באינטרנט, אבל במציאות תכלס אני רואה טונות כאלה.
איך זה יכול להיות שמצאתי רק בלוג אחד של ילדה אומללה שכזו [את באמת חושבים שאני אעז לתת קישור?]
ואיך הם לא יודעים שהם כאלה? איך הם לא שמים לב? ואיך הם מקובלים כל כך, מה כבר מיוחד בהם?
הזילזול שלהם?
הדיבור מלא הליכלוך פה שלהם?
הטיפשות ששופעת בהם?
מה כל כך מיוחד בהם שהם מקובלים למה הנחמדים סובלים בפינה בחרם מזויין [שעברתי אולי פעמיים לפני כמה שנים].
ברצינות, אני רוצה לדעת, מי הם בכלל שהם ידברו אליי ככה, אליכם ככה, אל כולם ככה?
אנשים מפחדים מהם?
אנשים שונאים אותך ומלכלכים עליהם אבל שותקים, כשהם לידם.
הצביעות שופעת ברמה חזקה מדי, אני לא אוהבת צבעים כבדים וחזקים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
