לא חשוב, זה כבר עבר.

גלגולים עדינים, מהירים, חדים, נכונים.

פשוט הגענו לזה. באיזהשהו מקום זה היה בלתי נמנע.

גבולות נחצו בזה אחר זה, נופלים כמו אבני דומינו.

אינרציה.

יודעות טוב יותר איפה אנחנו עומדות.

מה אנחנו עושות.

נמצאות במקום נכון ונעים.

אני חוששת רק מכך שאת נהיית המודל.

שאת הדבר הכי קרוב.

תמיד יש מישהי כזו, שהיא המודל.

הדבר הכי קרוב.

וזה תמיד רק מודל, זה אף פעם לא אהבה אמיתית.

אני תוהה מתי זה יגיע.