לא חשוב, זה כבר עבר.

אני ינשוף. אני חיית לילה. אני לא רוצה לישון. אני ערה כל כך. הערות בוערת בי. אני רוצה...

לישון. בכל זאת לישון. למי יש כוח בכלל. למשהו. לכל דבר.

אין לי כוח להתקלח, למרות שלא התקלחתי אתמול.

אין לי כוח להכנס למיטה, כי אין לי כוח להחליף לפיג'מה.

אני ערה כל כך, אבל אין לי כוח לכלום.

אני ערה רק מבפנים.

אני ינשוף.

פאקינג ינשוף אתם שומעים אותי!?!?!?

כן. זה מה שאני מבפנים.

רק מחכה שמישהו יבוא ויפתח את זה.

מישהו... למה הקלדתי "מישהו"?

יותר סביר להניח שזו תהיה מישהי.

אני יודעת שאני נמשכת לבנות ואוהבת סקס עם בנות. אבל פתאום אני לא בטוחה. אני מוצאת את עצמי נמשכת לגברים.

לא רואה את עצמי מדברת איתם, אבל נמשכת.

פיזית. למיניות שלהם. לעוצמה. לשרירי הבטן...

אבל לא רואה את עצמי מדברת איתם. כלומר, באמת מדברת.

יוצרת קשר.

עם בנות אני יכולה.

בנשים, ורק בנשים, התאהבתי בעבר.

לא בהרבה, רק בשתיים- שלוש.

אבל הנשים האלו נכנסו לי כל כך עמוק ללב, כל כך עמוק לנשמה.

הנשים המדהימות האלו, שאני כל כך אוהבת עד היום, בצורה שונה.

אני ינשוף אני.

באמת.