מסתכלת על הבית שלי ומרגישה כאילו אני כבר רגל אחת בחוץ.
עדיין אני צריכה לחכות עוד שבוע וחצי או יותר כדי לדעת אם העניין של הבית החדש יסתדר או לא.
זה כבר לא תלוי בי אלא בהחלטות של אחרים.
שבוע וחצי אולי לא נראה הרבה זמן, אבל זה לא מעט כשמחכים להחלטה של מישהו אחר.
מנטלית כבר עברתי בית. אני כבר לא באמת פה.
אני מפנטזת על הבית החדש כמו שגברים מפנטזים על סקס.
אוח, מה שאני אעשה לו! אני הולכת לפרק לו את הצורה, לדאוג שהוא יעשה לי נעים...
לפני השינה אני מרחפת בחלומות בהקיץ שקשורים לספות חדשות, שולחן אוכל חדש וכמובן פרגולה יפה עם דק עשוי מעץ.
אני חולמת על נוף חדש ומתחילה להתגעגע לזה הנוכחי שאני הכי אוהבת בעולם.
מחכה בקוצר רוח לרגע שאוכל להגיד - הבית הזה אולי היה גרוטאה, אבל המיקום שלו הוא הכי טוב שיש ותמיד אתגעגע לפינה השקטה והיפה שלי.
