הגעתי לגיל ששולחים אותי לעשות בדיקות של אנשים מבוגרים.
היום אני הולכת לעשות ממוגרפיה, אושר גדול.
אני מחכה בקוצר רוח להתפשט מול אנשים זרים שימעכו לי את הציצי.
אכן, יש למה לחכות.
ואם אני נשמעת נרגנת משהו זה רק בגלל שחסרות כמה שעות שינה.
בשבת התקשרה אלי חברה שעובדת עם בעלי חיים ושאלה אותי בתחנונים האם אני מוכנה לעזור לה. היא אמרה שסוף סוף החליטה לצאת לחופש , כבר סידרה את כל החיות אצל אחרים שיטפלו בהם לשבוע והנה , בדיוק עכשיו התקשרה אליה מישהי ואמרה לה שהיא לא מסתדרת עם הגורים שלקחה להחתמה ושהיא מחזירה אותם.
איזה גורים? שאלתי.
גורים של כיסנאים, אוי הם מתוקים, את תמותי עליהם! הם צריכים לאכול כל ארבע-חמש שעות, את חושבת שתוכלי לעזור לי? רק להשבוע? עד שהחלטתי לקחת חופש, את יודעת.....
גורים של מה????
גורים של כיסנאים, הם כאלה חמודים, את תראי...
אני לא חושבת שהבנתי מה את אומרת, גורים של מה??
כיסנאים, את תראי כבר, את יכולה?
מי שמכיר אותי יודע שקשה לי להגיד לא, כך שאני מטופלת עכשיו בשני גורי כיסנאים, באמת מתוקים להפליא בני כמעט חודשיים. מאכילה אותם עם מזרק, כי אין בקבוק קטן מספיק בשבילם. הולכת לישון קרוב לחצות וקמה שוב בסביבות חמש בבוקר כדי להאכיל את התינוקות. ממהרת מהעבודה כדי להאכיל אותם שוב.
לפנות בוקר אני מרת נפש במיוחד כשעלי לצאת מהמיטה כדי להאכיל את צמד העוללים שעוסקים בשעות אלה בפעילות ספורטיבית עליזה ונמצאים בשיא מרצם וכוחם, ביום הם מתכרבלים בתוך הסמרטוט החביב עליהם ולא רואים את קצת האף שלהם.
אני מחכה כבר ליום חמישי או שיש שבו היא תיקח אותם חזרה ואני אוכל לחזור לישון בשקט , בלי לדאוג לתינוקות רעבים.
נראה לי שעברתי את הגיל להיות אמא לתינוק.....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
