בבוקר נסעתי לחתום על הניירות, כביש החוף היה רטוב וירד גשם מידי פעם. אבל בתחילת הדרך השמש האירה מאחורי ומלפני ירד גשם והיתה קשת ענקית מרהיבה, קרובה קרובה, החלטתי לעצמי שזה חייב להיות סימן טוב.
במשך שעה וחצי חתמתי על ניירות, כתבתי את שמי, את מספר תעודת הזהות שלי ועוד מיני מספרים ונתונים שאומרים במקומות מסויימים מי אני ומה אני. שעה וחצי. אחר כך כבר כאב לי הראש והזדגגו לי העיניים ורק רציתי לחזור הביתה ולוותר על כל העסק המייגע הזה. אבל בזאת לא סיימתי, אני עוד צריכה לאסוף טפסים והוכחות וניירות מניירות שונים ולשלוח בפקס.לא נסעתי הביתה כמובן, במקום זה נסעתי לאחד המקומות החדשים שבהם אני מתחילה לעבוד.
הגעתי באיחור של חצי שעה, וחיכתה לי המקשרת שלי במקום. היא לא עובדת איתי, רק מקשרת שלי מטעם הישוב.
נכנסתי והכל חדש לי. כמו ארץ אחרת. נהלים אחרים ואנשים אחרים.לא יודעת למי להתקשר ועם מי לדבר. איך מזמינים וממי, איך מאשרים ועם מי. עכשיו אני פשוט לא יודעת כלום. לא מכירה אף אחד. בגלל שהחלפתי מישהי שיצאה כבר לחופשת לידה, אפילו אין מי שיחפוף אותי וקצת ירכך לי את הדרך.
בשעה הראשונה רק הסתובבתי ופתחתי ארונות ומגירות לגלות מה נמצא איפה. מצחיק , יקח לי עוד זמן רב לפני שהידיים ישלחו באופן אוטומטי למקום הנכון. עד אז אצטרך להפעיל המון מאמץ כדי לזכור מה נמצא איפה.
חרטתי בראש את הדברים הכי חשובים, איפה הקפה ואיפה שירותים. זה קל. עד כה נזקקתי לשניהם, פעמים. וזו שתעבוד איתי השאירה לי קופסת פררו רושה קטנה על השולחן עם ברכת ברוכה הבאה.
אחרי השעה הראשונה שקעתי בתחושת חוסר אונים נורא. אני פשוט לא יודעת מה לעשות. הקודמת לי השאירה רשימת חוסרים, אבל אני פשוט לא יודעת מאיפה להזמין וכיוון שעוד לא נקלטתי במחשב גם אין לי אפשרות לחפש עצמאית. הלכתי להכין קפה ולקחת כדור לכאב ראש הנוראי שתקף אותי. והתקשרתי לטלפון היחיד שהשם של בעלתו נשמע לי מוכר.
היא הפנתה אותי למישהי אחרת שתשמח לענות על שאלותי ולעזור לי להתמצא. לא היום, בשבוע הבא. או קיי, קצה חוט זה טוב.
בשבוע הבא יהיה לי קל יותר.
בעוד חודש יהיה לי קל יותר.
בעוד שנה הכל יזרום לי.
תזכרי את זה.
אל תתיאשי .
במקום עבודה הבא שאליו אני אמורה ללכת בשבוע הבא יהיה מי שיחפוף אותי ושם הקשיים יהיו אחרים. לא חשוב , לא אחשוב על זה עכשיו.
עכשיו רק אלך להכין עוד קפה ואביט סביבי ואזכר כמה אני אוהבת שיש לי ממלכה שכזו שכולה שלי וכמה אהנה ממנה כשאשתלט ואכיר ואדע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
