על קצות האצבעות

כל התוכניות בישול האין סופיות האלה בטלויזיה, זה פשוט לא נגמר.

מתי שאני לא מדליקה את הטלויזיה מישהו מבשל שם משהו או אופה, או מתחרה באחרים. נמאס לי לגמרי ואני מעבירה או מכבה לגמרי את הטלויזיה. אבל מתברר שזה מחלחל. אי אפשר להתנגד לזה, כמו פרסומות סמויות ויום אחד זה פורץ, בלי שידעת או התכוננת.

בשישי אחד אחר הצהריים שאל הגמל מה התוכניות שלי לגבי אוכל בערב ואני אמרתי ריזוטו. כן כן, ריזוטו שנחשב לאוכל שקשה להכין, שאיזה שף באיזו תוכנית אמר עליו משהו, כזה ריזוטו בדיוק רציתי להכין.

קניתי פטריות אבל שכחתי לקנות את האורז עצמו אמרתי לגמל. אז אפשר גם לעשות משהו אחר לגמרי או לצאת לאכול בחוץ... אבל הגמל נדלק מייד על הרעיון, גם הוא צופה בתוכניות בישול ומושפע מהן בחשאי. הוא אמר שיביא את הריזוטו. איך אני יודעת שמושפע? כי היה לו אורז לריזוטו בבית.

הוא באמת הביא אורז וגם הביא איתו שניצלים מהבית שמא זה לא יצליח. הוא עוד ישלם על זה.

לפני שהוא הגיע עשיתי את ההכנות וכשהוא הגיע התחלנו לבשל יחד, כלומר, אני בחשתי והוא מזג את הנוזלים. מידי פעם טעמנו ובדקנו כדי לראות איך יצא ואם זה מספיק, למרות שהצעתי לו לחכות ולנוח כי הוא היה עייף, הוא לא ויתר על הבישול איתי, ערבבנו ובחשנו, מזגנו, טעמנו והתייעצנו זה בזו.  נהנינו כמו ילדים.

ריזוטו פטריות

בצל גדול - מטגנים עד להזהבה בחמאה ושמן זית (חצי חצי)

שתי שיני שום- מוסיפים למחבת

ועוד מוסיפים - כפית טמין מיובש, מלח ופלפל

כוס אורז לריזוטו (ארבוריו) מוסיפים למחבת ומערבבים כמה דקות

חצי סלסלה פטריות שמפניון

חצי סלסלה פטריות  שיטאקי

מוסיפים חתוכות לאורז ונותנים להם להיטגן טיפונת לפני שהם מתבשלות

חופן פטריות פטוצ'יני מיובשות (או אחרות)  משרים בליטר מים רותחים מוציאים מהמים חותכים ומוסיפים למחבת.

חצי כוס יין לבן שטעים לכם - מוסיפים למחבת תוך ערבוב.

ברגע שנספג באורז מתחילים להוסיף את מי ההשריה של הפטריות, הטריק הוא להוסיף בערך מצקת מרק כל פעם ובעיקר לדאוג שכמות הנוזל לא תכסה את האורז. מערבבים ללא הרף ושמים לב שהנוזלים רותחים כל הזמן. ברגע שנראה שהנוזל נספג, מוסיפים עוד.

זה לוקח בערך עשרים דקות. 

כשנגמר הנוזל והאורז מרגיש אכיל ולא קמחי מידי מוסיפים כחצי מיכל שמנת מתוקה (10% מספיק לגמרי) והמון פרמז'ן מגורר.

מעבירים לצלחת בוזקים מלמעלה עוד פרמז'ן, שלא יחסר ואוכלים.

נורא קשה להפסיק לאכול את הריזוטו כי הוא טעים ברמות שלא יאמנו, אבל הוא מאד מאד כבד וכאן נכנס אלמנט התשלום של הגמל על זה שהביא שניצלים ליתר בטחון. 

את הצלחת של הגמל מילאתי בערך פי שתיים מזו שלי בלי שהוא שם לב. בשלושת רבעי הצלחת, הוא עצר ונאנח, אמר שחסר לו אוויר, אחר כך המשיך ורק בסוף שם לב לזה שאכלתי חצי ממנו. 

אוף, הוא נאנח, זה כל כך טעים, למה שמת לי כל כך הרבה? את רוצה להרוג אותי?

למה הבאת שניצלים? דאגתי שלא תצא רעב (חיוך זדוני).

מאחר ונשאר אורז נכנסתי ללופ של נסיונות ריזוטו:

ריזוטו עגבניות

בצל שום, טימין, תבלינים ואורז - כמו במתכון הקודם.

ארבע עגבניות בשלות מקולפות וסחוטות ממיץ, חתוכות לריבועים וגם חופן גדול של עגבניות מיובשות חתוכות - להוסיף לאורז.

חצי כוס יין כמו קודם

ובתור נוזלים להכין ליטר מים חמים שבתוכם שתי כפות רסק עגבניות וכף ציר של קנור.

כמו מקודם לבחוש בסבלנות ובהתמדה עד שנגמרים הנוזלים והאורז מרגיש מוכן.

50 גרם חמאה לערבב לתוך האורז עד שנמסה כולה, פרמז'ו - ולצלחת.

את הריזוטו הזה עשיתי קצת פיקנטי עם הרבה פלפל שחור וצ'ילי מיובש.

בעיני, האורז היה טעים עוד לפני החמאה, אבל היה מדהים אחריה ומהמם לחלוטין אחרי הפרמז'ן

וזה נראה ככה זה ריזוטו עגבניות, (כי ריזוטו הפטריות לא ממש פוטוגני, הוא נראה כמו עיסה אפורה):