על קצות האצבעות

באסקפיזם שאין שני לו הלכתי לראות היום את הסרט המדובר 'אפס ביחסי אנוש'.

האולם היה מלא מפה לפה ובצדק.

אין רגעים מתים, הסרט מטביע את הצופה במסך מהרגע הראשון, וסוחט ממנו, הזדהות, חמלה וצחוק מתגלגל ובלתי נשלט, באותה מידה של הצלחה ובמינון מדויק.

מזמן לא ראיתי סרט טוב כל כך. פשוט ככה.

לא מספרת לכם על הסרט כלום, פשוט תלכו לראות.

אחר כך תבואו להגיד שהיה שווה.

הייתי אמורה לנוח, אבל תכניות לחוד ומציאות לחוד והיה צורך לא מתוכנן להאכיל חמישה אנשים רעבים.

כיוון שאני באטרף של כתומים ויש לי שני סוגי דלעת במקרר, החלטתי שאני מכינה כמות גדולה של ריזוטו דלעת ערמונים.

בעיקר בגלל שהסועדים שלי , ממש כמו קוראים מסויימים בבלוג (אההמממ אההמממ אמובטלת) נרתעים מהמילה דלעת, ריככתי את הרעיון ואמרתי דלעת ערמונים תוך הבלעת המילה דלעת....

ספויילר - יצא טעים שגירדו את המחבת. כן, גם אלה שאמרו איכס דלעת.

אז איך מכינים?

בצל גדול חתוך- מטגנים בכ70 גר' חמאה עד שהופך לשקוף.

שתיים וחצי עד שלוש כוסות של קוביות דלעת ערמונים קלופה ומנוקה מגרעינים - מוסיפים למחבת עם הבצל והופכים לפה ולפה כמה דקות.

כוס וחצי אורז ארבוריו לריזוטו - להוסיף למחבת ולטגן היטב.

מכינים מראש ליטר וחצי- שניים של מים רותחים עם ציר של קנור (למשקיעים הרציניים ממני, אפשר להכין לבד) במתכנים המקוריים היה כתוב ציר ירקות, אבל אני השתמשתי בציר בקר וכאמור יצא  מעולה.

לתבל בזהירות ובעיקר בפלפל שחור גרוס, השאר מטופל בצורה לא רעה ע"י ציר הבקר.

את המים מוסיפים כל פעם קצת, לאט לאט ומערבבים עד שנספגים.

בסוף משליכים על הכל חמישים גרם חמאה וכמות נאה עד מכובדת של פרורי פרמז'ן, מערבבים, וסוגרים לכמה דקות מנוחה. 

מגישים עם עוד קצת פרמז'ו, שכל אחד יוסיף לעצמו כמה שהוא רוצה.

רציתי לצלם, אבל נגמר עוד לפני שהספקתי לצעוק - עמודו.

תכינו לבד, תראו כמה יפה זה יוצא.