הטלפון החדש הגיע יממה לאחר ההזמנה שלו, כל כך מהר שבקושי הספקתי להתרגל לרעיון שתיכף יהיה לי טלפון חדש. למעשה, היום אנחנו חוגגים שבוע יחד.
אני שמחה לספר שלקח לי בערך שלוש דקות להתחיל להרגיש את הרגשות החמים הראשונים כלפיו ועוד שעתיים ללמוד על הטריקים העיקריים שהוא יודע לבצע, שחשובים לי.
הוא אכן הגיע עם פונקציות שונות שאני עוד לא יודעת למה הן מיועדות וברובן כנראה לא אשתמש לעולם, אבל אני בודקת. גם עם הטלפון הראשון לא ידעתי עד כמה הוא יהפוך להרבה יותר מטלפון. יש לו סוללה שלוקח לה המון זמן להתרוקן, ולא רק יחסית לסוללה המחוסלת של הטלפון הקודם. היא גם נטענת הרבה יותר לאט.
באופן כללי הוא מתוק ומקסים ויפה וטוב לב.
בהליכה היום ראיתי מולי מרחוק דמות שהליכתה היתה מוכרת לי, הדמות נופפה לי בידיים עוד הרבה לפני שיכולתי לראות את תווי פניה, והנפנוף הבהיר לי שזו אכן כוח הצלה שהחליטה ללכת ברגל מהעבודה הביתה (עניין של שעה הליכה מהירה) ועוד לא הכניסה לראש שהיא צריכה לסמס לי שאבוא לקראתה ונפגש באמצע הדרך כמו שהיינו עושות פעם.
כוח היתה נסערת, הבחור המוזר של הישוב חלף אותה באופניים, היא סיפרה, ופתאום ירד מהם וצעד לקראתה בפנים מתוחות וזרועות מושטות קדימה, כמו זומבי. הוא היה כל כך תוקפני בתנועתו שהיא נבהלה ממש וצעקה עליו שילך מייד. הוא עזב אותה והלך והיא המשיכה בדרכה רועדת וחוששת.
אמרתי לה שלדעתי הוא פשוט ילד מבולבל בגוף של גבר ושצריך להתנהג אליו בהתאם ולהסביר לו שככה לא עושים ושהוא הבהיל אותה.
היא המשיכה הביתה ואני המשכתי בהליכה, חושבת על כך שאני נמצאת באיזור כפרי מבודד ואין אף אחד באופק. האמת, די מפחיד אם חושבים על זה. הכלב הבא שאני מאמצת זה פיטבול. ואני אתן לכלבה התולעת לחנך אותו לנבוח על בחורים כמו שהיא יודעת.
אחר כך כוח סיפרה לי שהאח שלה הלך לדבר עם הבחור, הסביר לו בעדינות שהוא הבהיל את אחותו ושככה לא מתנהגים והבחור התקשר לכוח להתנצל ולהבטיח שזה לא יקרה שוב.
זה עורר בי הרבה מחשבות על הפגיעות שלנו , נשים, בכל גיל ומצד כל גבר (כמעט) ועל ההשענות שלנו (לא של כולנו) על גברים אחרים שיעזרו לנו לטפל בבעיות מסוימות.
יש בטלויזיה סדרה בשם שוטרים בדם (Blue Blood נדמה לי) שנעימת הפתיחה שלה היא השיר - לא שרתי לך ארצי (אל ארצי - רחל) כן, אמנם קצת יותר קצבי ומארשי, אבל אי אפשר לטעות. ובגלל זה אני לא מסוגלת לצפות בסדרה. איך זה קשור? לא יודעת. אולי אני לא מסוגלת לצפות בסדרה כי היא לא משהו וכי הפרעות הקשב שלי גוברות הולכות עם הצטברות מסיטי הקשב סביבי.
קשה לי לצפות במשהו מהתחלה עד הסוף ולרוב אני רואה סרט או סדרה תוך כדי שאני קוראת משהו במחשב הנייד או משחקת בטלפון. אם הייתי צריכה ללמוד היום, הייתי נזקקת לריטלין, נראה לי.
היובש הורג אותי, הידיים שורפות לי, השפתיים סדוקות עד כדי דימום והכי גרוע, היובש באף גרוע כל כך שצורב לנשום , הגיע הזמן שיחזור הגשם ושתחזור הלחות שהחזאי בלאי בטלויזיה מבטיחים לנו, נשבר לי. בעצם נסדק לי.