על קצות האצבעות

החודש הצטרפתי לקו אופ מקומי של מוצרי מזון אורגניים. שזה נחמד בפני עצמו, אבל עוד יותר מצא חן בעיני שהקואופ קונה מיצרנים מקומיים ומעודד יצרנים וחקלאים זעירים. כמובן שפער התיווך נחסך ולכן החקלאי הזעיר מרוויח והשותפים בקואופ מרויחים.

באופן עקרוני, ברור שאני מעדיפה אוכל שלא רוסס וטופל בדשנים כימיים,כך שהצטרפתי בשמחה. מה גם שכוח הצלה היא מהיוזמים ומניעים של הקואופ ועוד מה גם אחד, רק שם אני מוצאת בקלות את קמח הכוסמין שאני אוהבת במחיר מצויין. ובזיליקום בניחוח בושם משכר ומלפפונים בטעם מלפפונים...

הבעיה הקטנה של הקואופ היא שצריך להזמין בתחילת השבוע את המצרכים שאני רוצה בסוף השבוע ולשבוע הבא. קצת מאתגר אנשים אימפולסיבים ולא מתוכננים כמוני. 

וכך קרה שהזמנתי בצל בלי לקחת בחשבון שאני לא צורכת כמוייות גדולות כמו שנדמה לי. וכשחזרתי הביתה וגיליתי שיש לי מעל שני קילו בצל, החלטתי לנצל את הספונטניות שלי  ולהכין מרק בצל:

חותכים לחצאי עיגולים כשישה בצלים גדולים ומניחים אותם בסיר עם 50 גר חמאה. מתענגים על הריח.

מערבבים אותו בעדינות ובסבלנות עד שיצופה כולו בחמאה, כי מהר מאד הוא מתחיל להפריש נוזל ובמקום להטגן, הוא מתבשל או מתאדה. שזה לא רע. 

מפזרים עליו כף של סוכר חום כדי שיתקרמל קצת. בצל, בדיוק כמו בני אדם, אוהב סוכר.

מבשלים בסבלנות של פיל הודי, בוחשים בעדינות ובנחישות, על אש בינונית, שלא ישרף, כי שרוף זה מר.

כעבור שלושת רבעי שעה.....

יש טענה שהצרפתים מבשלים את הבצל במשך כמה שעות ומקרמלים אותו ברמות בלתי ניתנות לתיאור, אבל אנחנו לא צרפתים, אז אחרי כשעה או כשהנוזלים מתאדים מתחתית הסיר, או כשנמאס כבר, מוסיפים שלוש כפות קמח ומערבבים היטב.

מוסיפים 6-7 כוסות של מים רותחים , אפשר עם תוספת של אבקת מרק כזו או אחרת, אבל ממש לא חייבים למרק יש טעם משל עצמו (בעיקר לאחר הוספת מלח ופלפל).

מערבבים עד שהקמח מסמיך את המים שהוספנו ונותנים למרק לרתוח בעדינות  כחצי שעה, מוסיפים מלח ופלפל לבן עד שמגיעים לטעם הרצוי.

לפני ההגשה אמורים לשים בקעריות, עם צנימים מלאכת יד וגבינה צהובה שמקרימים בגריל , או משהו כזה.

המרק שלי יחכה למחר שאז יורתח , ימזג לקעריות ויאכל בלווית קרוטונים קנויים. כי אני עצלנית שאין דברים כאלו.

נ.ב. בחצי עין אני רואה את תוכנית התחקירים של מיקי חיימוביץ על האוכל המעובד ומה הוא מכיל. מתחשק לי לצאת החוצה ולהתחיל ללחך דשא .

נ.ב. 2 מה שנחמד ולא פרדוקסלי בכלל, זה שהפרסומות בתוכנית הזו ממש הן בדיוק לאותם חטיפים ושניצלים שמיקי משמיצה בלהט בתחקיר שלה.