לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

על קצות האצבעות


כל הזמן בתנועה

Avatarכינוי: 

בת: 57

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2015    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2015

עוד בגינה


אחרי ארבעה שבועות ארוכים של הזנחה פושעת הלכתי לגינה.

בחיי שכבר לא היה לי נעים ממנה.

כאילו, מה חשבתי לעצמי כשלקחתי על עצמי את הערוגה? שאני יכולה לשתול וללכת? ככה מטפלים בערוגה?

איך זה שאני לא לומדת לקח, הרי אם מזניחים, העבודה מצטברת. ואני זוכרת כמה היה לי קשה בפעם הקודמת , העשבים הרי לא מתחשבים בעובדה שלא הסתדר לי להגיע לגינה.

ומה עם הירקות עצמם? להם לא מגיעה תשומת לב?

אז נכון שהיה פרק גשם ארוך ומאסיבי.

ונכון שהיה קר בצורה קיצונית.

ונכון שכמעט אף אחד לא הלך מלבד המכורים הכבדים (אלה שטרחו וקנו מגפי גומי).

בכל זאת.

לא יפה מצידי וזהו.

 

וכך, עמוסה במשא כבד של רגשות אשמה והלקאה עצמית, הלכתי מוקדם בבוקר לגינה.

התגנבתי אליה בחשאי, אולי לא תשים לב שלא באתי הרבה זמן.

ליתר בטחון לקחתי איתי שקית וסכין טובה , מישהו כבר רמז לי שהחסות שלי נראות מוכנות.

 

הגעתי לגינה וגיליתי שהיא נראית מצוין.

העישוב הקודם היה יסודי מאד ומעט העשבים שגדלו לא פגע בגדילת הירקות.

עישבתי במהירות ובקלות יחסית ובדקתי את המצב.

הכי הרגיז אותי לגלות שמישהו הקדים אותי ובחוצפה אדירה לקח לי ראש חסה מהגינה. שלי.

אבל מלבד התקלה הקטנה הזו, פשוט אין מילים.

אז תמונות.

 

 

הסלק היפיפה, עדיין תינוק, אבל מתפתח יפה והצבע של העלים והגבעולים... אין כמוהו.


 

שתילי הכרובית שסופר עליהם בפוסט הגינה הקודם.

מישהי דיללה וחילקה את השתילים שדיללה לכל דורש.

כאן אפשר לראות:

א. שהתלהבתי ולקחתי ממש המון.

ב. שהם נקלטו ממש יפה, כולם כולם.

ג. ששתלתי אותם קרוב מידי אחד לשני כי כרובית זה צמח בעל נפח.

 

לא נורא, נתמודד.


 

הגזרים, שמפגינים פה עלים שלדעתי היו לוקחים בקלות באליפות העולם לעלים של גזר, לו רק היתה אליפות כזו.

 

 

 

מבט כללי על חלקת הסלק, הגזר החסה והשום. אח.... נחת.

 


 

שתי החסות היפות, לתפארת מדינת ישראל, מינוס החסה שנגזלה .


 

השום שמצאתי בערוגה , כנראה נשאר משנה שעברה וצומח בנתיים יפה מאד.

כל ההפחדות על הערצבים המחבלים לא התממשו עד כה.

 


 

מבט ללב ליבו של הברוקולי שממש עוד שבועיים שלושה, יהיה מוכן לקטיף.


 

 

טוב שהבאתי שקית וסכין, כך יכולתי לקטוף את החסה שבה חשקתי, להשאיל את הסכין ולקבל תמורתו חסה אדומה מסולסלת ועלי רוקט.

וטוב שהבאתי את השקית, לשאת את כל הכבודה פלוס עוד כמה צנוניות שאותה אחת הזניחה עד שגדלו לגודל מפלצתי.

 

יצאתי מרוצה עד בלי די וקצת מודאגת.

איך אני אלמד ככה לקח לא להזניח את הגינה, אם הזנחה שלה רק עושה לה טוב?

נכתב על ידי , 24/1/2015 19:45  
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פועה ב-28/1/2015 13:38




85,059
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפועה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פועה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)