ליד העבודה הפנינה יש מעין מכולת מקומית, ויש בה לפעמים אוצרות ומציאות שאין במקומות אחרים.
כך שאני נוהגת להכנס מידי פעם לעשות סיבוב קצר בין המדפים ולראות מה חדש.
הקופאית של המכולת היא שכירה, אבל יש לה יד חופשית והיא יכולה להזמין מהספקים מה שהיא רוצה.
כיוון שיש לא מעט עובדים זרים באיזור, יש פינה של מוצרים אסיאתיים שיתאימו לטעמם האסיאתי.
והיא עצמה אוהבת להתנסות קולינרית ולכן פתוחה לדברים חדשים.
חוץ מזה , רציתי להגיד לה שנה טובה ולשאול מה שלום האוטו שקנתה ממני.
סיבה טובה להכנס, להגיד שלום, לקשקש קצת, להסתובב בין המדפים ולהיעצר בפינה של העובדים הזרים.
והנה, שם, על המדף, מצאתי פניני טפיוקה קטנות, קלקריות וחמודות שפשוט לא יכולתי לעמוד בפניהן.
כבר הרבה זמן שאני סקרנית לגבי טעמן והכנתן (או להיפך, הכנתן וטעמן)
לכן מיהרתי וקניתי שקית שלהן, שתי פחיות חלב קוקוס, חיבקתי את הקופאית, איחלתי לה שנה טובה ויצאתי חיפוש אחרי מתכון מתאים.
מייד גיליתי שטוב שקניתי חלב קוקוס, כי זה בהחלט הולך יחד, אבל שהמתכונים שונים ומשתנים מאחד לשני ואיך אני אדע מה עדיף?
כרגיל, מה שעדיף זה מה שנקרא לי טוב ומסתדר לי עם מה שיש בבית.
לכן איחיתי שניים שלושה מתכונים ויצרתי את הדבר המשמח הבא:

אז איך מכינים טפיוקה עם מנגו ודבש?
מבשלים טפיוקה:
כוס פתיתי טפיוקה
ליטר וחצי מים
מרתיחים את המים ומשליכים לתוכם את הטפיוקה.
מערבבים מידי פעם ומחכים עד שהטפיוקה הופכת לשקופה.
לאחר שמשקיפה, מסננים אותה ושוטפים במים קרים בעודה במסננת.
בנתיים מרתיחים בעדינות:
פחית של חלב קוקוס
שלוש כפות סוכר חום.
משנמס הסוכר בחלב הקוקוס והטפיוקה השקיפה , סוננה ונשטפה, מערבבים את השניים וסוגרים בקופסה אטומה. מכניסים למקרר לארבע- חמש שעות שינוחו קצת.
בשלב ההגשה:
בוחרים כלי זכוכית שקוף ויפה ומעבירים לתוכו מהטפיוקה שחיכתה במקרר.
מזליפים מעט דבש מלמעלה.
ומסיימים במנגו חתוך.
יש מתכונים הממליצים על פירות יער, אננס או פירות טרופיים.
נסו ותהנו .
