על קצות האצבעות

כי נמאס לי לקטר והגיע הזמן לאכול משהו טעים.

כהרגלי בקודש, האוכל המועדף עלי הוא בעל גוונים של חמוץ ומתוק. זו ההעדפה האולטימטיבית שלי. ברירת המחדל המובנית.

לכן כשאני חושבת על הכנת אוכל תמיד עולה לי בראש הלימון שכבשתי וחומץ הבלסמי המשובח שהביאו לי מאיטליה, דבש, צ'ילי מתוק, סוכר חום, פירות ואגוזים. אי אפשר לשים הכל בכל מאכל, אני מתאפקת.

ולמתכון:

כוס גדולה של גריסי פנינה - לבשל עם 3 כוסות מים רבע שעה- עשרים דקות עד שמתרככים אך עדיין נגיסים. כשמוכנים מוציאים למסננת, שוטפים במים היטב ונותנים לעודפי הנוזלים להתנקז.

בנתיים,

מטגנים במחבת שיודעת להכיל, בצל גדול שחתוך לפרוסות דקות בשלוש כפות שמן.

כשמתחיל להתרכך זורים עליו כף סוכר חום ומקרמלים קצת.

בזמן שהוא  מתרכך ומתקרמל,

מקלפים בטטה גדולה. אחרי קלוף הקליפה ממשיכים לקלף עם הקולפן את הבטטה עצמה לפרוסות דקיקות.

כשהבצל מתחיל לקבל צבע מוסיפים אליו את הבטטה ובוחשים בעדינות על אש בינונית עד שהבטטה מתרככת גם היא.

מוסיפים כף של חומץ בלסמי (מהסוג הסמיך כמו סירופ, השווה ממש),

ומערבבים היטב.

מערבבים את תוכן המחבת עם הגריסים בקערה נאה.

חותכים לימון כבוש (שלוש פרוסות בערך) לחתיכות קטנטנות ומוסיפים לקערה. אם אין לימון כבוש אפשר לסחוט חצי לימון.

זהו.

עכשיו משאירים בצד לקירור וספיגת טעמים.

או שלא מתאפקים ואוכלים, כמוני.

זהו, התחיל סוף השבוע שבו אולי אסע לגמל ואולי לא.

אני עוד לא יודעת מה התוכניות שלו ואם הן כוללות אותי.

אם לא אסע אליו , אקדם את הראיונות שלי.

ואם אסע, שימות העולם.