על קצות האצבעות

לא להאמין שאני כותבת את המילים האלו, אבל פסח היה פשוט מעולה.

כבר כשערכנו את השולחנות עם המפות , הצלחות , המפיות והפרחים התחלתי להתרגש.

תחושה שלא זכרתי שחשתי אי פעם בהקשר של פסח.

אפילו הבישולים לא היו מתישים במיוחד, לא יצא לי לבשל כל כך הרבה.

הרבה פחות ממה שחשבתי, ובדיעבד, טוב שכך, כי היה המון המון אוכל.

כן הכנתי את צלי הבקר בפטריות וערמונים:

נתח מס' 6 (רציתי מס' 5 , אבל לא היה) שטוף ומנוגב, מעסים בשמן זית, מלח ופלפל גרוסים, עוטפים עטיפה כפולה, סגורה הרמטית, בנייר כסף עבה וחזק ומכניסים לתנור שחומם ל200 מעלות לחצי שעה. לאחר חצי שעה מורידים את הטמפרטורה ל150 מעלות ומשאירים להאפות לעוד שעתיים.

לאחר מכן מוציאים את הנתח מהתנור, מניחים אותו להתקרר על השיש ואחר כך מכניסים אותו למקרר לשנת לילה טובה, כל זה כשהוא עדיין עטוף בנייר הכסף.

למחרת מורידים את נייר הכסף, אוספים את הנוזלים שנאגרו בו ושומרים בצד.

חותכים את הבשר לפרוסות יפות בסכין גדולה וחדה.

מטגנים בצל גדול עד שמתרכך ומזהיב, מוסיפים פטריות ירדן חתוכות ופטריות שמפיניון חתוכות ומערבבים , מבשלים יחד למשך כמה דקות ומוסיפים שתי שקיות ערמונים מקולפים (200 גר').

מניחים את הבשר הפרוס על הפטריות ושופכים עלי את הנוזלים ששמרנו בצד, אם יש צורך מוסיפים עוד קצת מים. מביאים לרתיחה וממשיכים לבשל על אש קטנה כ40 דקות. בודקים אם יש צורך ומוסיפים מלח ופלפל.

וזהו ,הצלי מוכן.

הכנתי גם פטה כבד (המתכון שלו כבר כתוב בצד הבלוג) , סלט תפוחי אדמה, כרובית אפויה בתנור עם טחינה וסלט חצילים עם טחינה.

אבל גולת הכותרת שגרמה למוזמנים להתעלף היתה מנת הקינוח המומצא/מורכב מכמה מתכונים שהכנתי.

קינוח שכבות בכוס:

שכבה ראשונה : בסיס קוקוס.

מערבבים כוס קוקוס ברבע כוס שמנת מתוקה 10% ומנחים בערך כמות של כפית בתחתית כל כוס הגשה, דוחסים בעדינות.

שכבה שניה: מוס נוטלה.

מחממים בזהירות במיקרו 3/4 כוס נוטלה ומערבבים עם מיכל אחד של שמנת מתוקה להקצפה. מקררים היטב במקרר ומקציפים למוס יציב.

מכניסים לשקית זילוף (וכאן בא החלק הכייפי) ומזלפים על שכבת הבסיס.

שכבה שלישית:  גנאש שוקולד.

מחממים את שארית השמנת המתוקה 10% ומביאים לסף רתיחה, מוסיפים פנימה כ160 גר' שוקולד מריר ומערבבים היטב. מקררים כחצי שעה במקרר ומוזגים בזהירות על השכבה השניה. 

על כל היופי הזה מניחים נשיקה מיני (קיצפית) בטעם קפה.

שומרים במקרר עד להגשה.

האוכל היה מצויין, אבל ההגדה תוצרת בית, החידונים שכתבו חלק מהמשתתפים שכללו שאלות על פסח ועל המשפחה באותה מידה, הסרטונים הישנים של פסח שחמותי מצאה , ערכה ושהוקרנו, כולל צילום של הכלבה הראשונה שלי אוכלת מצה לפני עשרים שנה בערך ובעיקר החברותא הנעימה והמאד שמחה, עשו את הערב להצלחה אדירה.

אני יודעת שזו היתה הצלחה, לא רק בגלל הוואטסאפים שקיבלתי הבוקר מכל המשפחה שמספרים כמה נהנו ומבקשים שנהפוך את זה למסורת, אלא בעיקר בגלל שקראנו את כל ההגדה תוצרת בית, המשכנו גם אחרי האוכל ובגלל שאף אחד לא רצה לקום וללכת אחרי שסיימנו לקרוא והמשכנו לשבת שם, כמעט ארבע שעות.

חזרתי הביתה עייפה מאד אבל מאושרת.

היה פסח מעולה, הכי טוב אי פעם.