על קצות האצבעות

טוב, כל הסיפור הסתבך טיפה.

אחרי שדיברתי אתמול עם הגמל, הייתי בטוחה שהוא יתקשר או ישלח אס אמ אס כדי לבדוק אפשרות להגיע.

הוא אף פעם לא קובע מראש, הקרציה.

ואז איפשהו לפני הצהריים ציפצף הסלולארי והיה זה דווקא הבש'ח שהתנדב לבוא.

מאחר ומהגמל לא שמעתי מילה, הזמנתי את הבש'ח, בשמחה אפילו.

שיצדיק את התואר שלו כבחור לשעת חירום.

בערך שעה וחצי לפני שהיה צריך להגיע נכנסתי לאמבטיה, התרווחתי לי במים בהנאה וצפתי חצי הזויה.

כמובן שדווקא אז שמעתי את ציפצוף האס אמ אס של הסלולארי.

קיצרתי הליכים, ויתרתי על דקות פינוק יקרות , שטפתי את עצמי, חפפתי ראש ושיפרתי הופעתי בציחצוח-גילוח.

לא יותר מעשר דקות עד שיצאתי.

חיכו לי שתי הודעות , שתיהן מהגמל.

הוא עוד מעט באיזור ורוצה לבוא.

אלא מה?

כתבתי לו שהייתי במקלחת ושאני בבית, וידעתי שיקח זמן עד שיעצור באיזה מקום ויבדוק הודעות.

בנתיים סימסתי לבש'ח שיש לי אורחים לא צפויים ושאני מתנצלת מאד.

הוא הצטער וגם אני קצת.

אבל כשמדובר על הבש'ח ועל הגמל, הגמל לוקח בעינים מכוסות ויד קשורה.

יש סידרי עדיפויות והבש'ח תפקידו להגיע במקרה חירום.

כמו למשל אם אני נתקעת בסופ'ש, חרמנית בטירוף. זה הזמן שלו להגיע.

בכל אופן הגמל אכן הגיע.

אבל כל הסיפורים יצטרכו להידחות.

אני גמורה וכל הגוף כואב לי.

כאב טוב :)