על קצות האצבעות

כל כך הרבה זרות וניכור.

אפילו הגוף שלי כבר ציני.

ומופתע ממחוות רכות.

ואישיות.

כשהוא נכנס לחדר ונישק אותי על השפתיים, כמעט נרתעתי.

מהקירבה הלא צפויה.

מהפלישה.

לאינטימיות.

לפרטיות.

אלי.

אבל הייתי מנומסת ואפילו חייכתי.

אחריה.

הוא קצת ליטף אותי ואז שאל בנימוס אם יוכל לרדת לי.

לא ממש עניתי לו, רק הרמתי את השמיכה ואיפשרתי לו לגלוש למטה.

זה כבר היה שטח מוכר.

הוא שם, אני פה.

ההנאה שלי מחברת ביננו.

ושלו.

המעשה הכי אינטימי.

והכי זר.

מתי בדיוק איבדתי את זה?