ביום שני מתחילים הלימודים.
במלחמה בין העצלות לשכל הישר, ניצח השכל הישר שוב.
אולי שכל ישר כי מי יודע, אולי הלימודים האלה לא יועילו לי בכלל.
ובטוח במאה אחוזים שאני אסבול בהם לאורך ולרוחב וגם לעומק.
אני שונאת ללמוד, שונאת שונאת שונאת.
אני לא מתרגשת ולא מפנקת את עצמי בקלסרים מצוירים ושאר גאדג'טים של לימודים.
כל קניה שקשורה ללימודים נראית לי כמו מטלה מזעזעת נוספת, ממש כמו תשלום שכר הלימוד והסדרת כל החובות המנהלתיים המשעממים והמייגעים.
הצלחתי להכשל בקורס הפטור מאוריינות תקשוב (שזה בעברית מחשבים, שזה בעברית בסיסית, שליטה בתוכנות הבסיסיות) נכשלתי בחלק של האקסל, כי את השאר אני יודעת מעולה.
איזו אכזבה.
איזה בזבוז זמן וכסף.
אמרתי כבר שאני שונאת ללמוד?
ראיתי גם את החומר האנושי שילווה אותי בשנתיים וחצי הקרובות.
אני אומרת לכם אנשים, לא משהו לכתוב עליו הביתה.
אפילו לא לכם.
אז אני לא אוסיף מילה מחמת הוצאת דיבה ולשון הרע.
אני רק אומר שחברות אמת ונפש תאומה, כנראה שלא אמצא שם, שלא לדבר על משהו מרתק יותר כמו מישהו להסתכל עליו כדי להעביר את השיעורים קצת יותר בקלות.
איכס.
את סוף השבוע הקרוב אני מתכוונת להקדיש לעצמי.
לבלות איתי זמן איכות.
ועם עקרות הבית הנואשות שלי.
לא רוצה לדבר עם אף אחד ולא לשמוע כלום ולא להיות חברה של אף אחד.
אני רוצה להיות אנטיפתית וסוציופתית מקיר לקיר.
כראוי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
