על קצות האצבעות

אחרי שככה התגעגעתי היה די ברור שאזמין אותו בשבת.

אחרי שככה התגעגעתי אליו גם היה לי חשק לפנק.

אז בישלתי ארוחה שכללה:

מרק פטריות.

סלט חסה פומלית וקשיו.

עוף ברוטב מנגו.

תפוחי אדמה ובטטות בתנור.

ועוגיות שוקולד צ'יפס מיוחדות.

הוא הגיע עם מגש של עוגה. וחולצת בד מכופתרת ונראה כמו התגשמות החלומות.

כל כך התגשמות חלומות שרציתי מייד טיפה מזה.

מאחר ואני ממש גרועה בדחיית סיפוקים, חיכיתי רק עד שיניח את מגש העוגה כדי להצמד אליו ולהרוס לו כל מיני תוכניות (מזימות שהוא זמם עלי, כדבריו). לא נורא, תמיד הוא מתלונן.

חצי שעה מרחפת ומסובבת לחלוטין של ליטופים וחיבוקים ונשיקות ממש לייד הדלת. שהלכו והסתבכו בכפתורים ממאנים, רצועות בד רכות וחגורות מכנסיים סרבניות לאצבעות להוטות.

משם ישירות למיטה.

האוכל נזנח בתנור, נשכח לחלוטין עד שהרעב הרים ראש.

במקלחת, הוא מסבן אותי ואני תוהה בקול רם אם זה רק נדמה לי או שזה היה מדהים במיוחד.

זה תמיד נראה ככה, הוא אומר. כאילו כבר אין מה לחדש וכבר עשינו הכל, ובכל זאת כל פעם נותנת הרגשה שהפעם זה היה אחרת לגמרי מהפעמים הקודמות ושהגענו לשיאים חדשים לחלוטין.

כמו תמיד הוא הלך מוקדם מידי. לטעמי.

ושלא כמו תמיד נכנסתי לסרטים חסרי ביסוס לחלוטין שבטח נכנסתי להריון. ואני כל כך מבוהלת מהמחשבה שאני לא יכולה להבין מה קסם לי בה.

אני יודעת שאין שום סיכוי שאני בהריון אבל עד שלא אקבל מחזור, לא ארגע.

עוד שבועיים.

טפי, אני בטח אאבד את השפיות עד אז.

נספח מ"ס 1 :

מרק פטריות:

בצל גדול חתוך

סלסלת פטריות שמפניון

סלסלת פטריות יער

5 כוסות ציר מרק

מלח פלפל

מיכל שמנת מתוקה

מטגנים בצל עד להזהבה, מוסיפים אליו את הפטריות המנוקות והחתוכות, את ציר המרק, מפלפלים וממליחים. על אש קטנה ברתיחה עדינה עשרים דקות.

לפני ההגשה מוסיפים את השמנת, מביאים לסף רתיחה ומגישים.

נספח מ"ס 2 -

לקונדומים אין מאה אחוז בטיחות. לפועה אין שום צורך, חשק או רצון בילד - מה יותר הגיוני מאשר לגלות בעוד שבועיים שאני בהריון?