על קצות האצבעות

מושיקו כבר לא ילד.

על גיל שמונים ושלוש הוא מביט אחורה. התאלמן לפני שנתיים וחצי ויש לו חברה חדשה. החיים יפים.

בסוף השבוע הוא לקח את החברה למלון בים המלח וחזר עמוס חוויות.

להלן המונולוג.

"אז את שומעת? האוכל היה מצוין וגם קיבלתי את החדר שרציתי, באמת שהיה נחמד מאד. הייתי פעמיים בג'קוזי ובמרכז אבל זה לא העיקר.

תקשיבי טוב, הלכתי לעשות מסאז'. מה את מחייכת? עוד לא שמעת כלום. באה האישה, בלונדינית , רוסיה ואמרה לי לבוא איתה. הלכתי איתה.

נכנסתי לחדר שהיה ככה חשוך והיה שם מן דבר צהוב כזה שבתוכו נר.

היא אמרה לי להתפשט. מה עושה אדם מהישוב? מתפשט. אבל את התחתונים השארתי. והיא אמרה לי להוריד גם אותה. בטח שהורדתי... אחר כך היא אמרה לי לשכב על הבטן ושפכה עלי שמן חם, חם , כמעט רותח. ועשתה לי מס'אז בכל הגוף, מקצועית מאד היא היתה. היה ממש מצוין."

וכמה עלה?" אני שואלת

"שלוש מאות שקל, יותר מידי, אני אלך לכתוב על זה עכשיו בעיתון גיל הזהב, שידעו כולם, שלא כדאי לשלם כל כך הרבה"

"אבל היה שווה" אני אומרת " תראה איזה חיוך יש לך על הפנים עד עכשיו"

"שווה??" הוא מזדעק " אני אגיד לך מה היה שווה" הוא מנמיך את הקול מעט " אם היא היתה מתפשטת זה היה שווה!"