על קצות האצבעות

אתמול חשבתי שאם זה לא באמת PMS , אלא סתם מצב רוח רצחני, אני באמת בבעיה. וגם לא יהיו לי שום הקלות אם ארצח מישהו.
אבל בעיקר אני בבעיה גדולה.
לא יאמן מה שהשינוי ההורמונלי הזה מחולל בנפש הרכה והרחומה בדרך כלל שלי. טנטרום של הגיל המבוגר.

ואוי למי שיגיד לי שזה הכל הורמונים. זה בדיוק השלב שבו אני מוכנה לרצוח באיטיות וביסורים גדולים את כל מי שישאל בנימה מתנשאת - אם זו התקופה הזו בחודש?

נדמה לי שיש תקדימים משפטיים להקלות או התחשבות בנשים שעשו עבירות אלימות קשות בתקופה הזו של החודש.
בחיי שאי שפיות זמנית.
עדיף להתרחק בשקט בלי להפנות את הגב.