על קצות האצבעות

בטח כבר לא נשארו פה אנשים מתחילת ימי הבלוג שזוכרים את הבש"ח, מצאתי איזכור שלו משנת 2005 (את הרוב מחקתי מאז שהבלוג הזה הפך למהוגן יותר) יתרונו של הבש"ח היה בכך שסיפק צורך מאד מסויים (בידור וכייף נקי על כל נגזרותיו) בלי הסרחים העודפים של רגשות וגעגועים וכעס למינהו, הנאה לשמה. כשהתאים נפגשנו לכמה שעות של כייף משותף וכשלא התאים, אז לא.

הבש"ח היה מאז ומעולם איש שיחה מרתק, בעל עולם פנימי וחיצוני עשיר ביותר. יכולת אבחנה לא רעה לגבי אנשים ויכולת סיפורית טובה לא פחות, הוא היה גם פרטנר לא רע לסקס ובהחלט מילא שעות וחלקי ימים בדיוק כשהיה דרוש.

במשך תקופה לא קצרה היינו נפגשים ברווחים לא קצובים, בדרך כלל כשהייתי פנויה והתאים לי בדיוק, הוא היה פתאום שולח לי הודעה ששואלת אם הוא יכול לבוא. לעיתים רחוקות זה לא התאים. כך או אחרת זה היה בסדר, מצידי ומצידו. היתה ביננו הבנה שאף אחד מאיתנו לא חייב כלום לאחר ושאנחנו נפגשים רק כי מתאים לנו וכייף לנו.

הקשר ביננו ניתק אחרי שהוא שינה קצת את מאזן הכוחות והתחיל לדרוש שגם אני אבוא אליו ולא רק הוא אלי. זה לא התאים לי כל כך ואחרי שביקרתי אותו פעמיים הקשר התמסמס לכדי כלום והתנתק ללא כעס, ייסורים או צער משום צד.

לפני ארבע וחצי שנים הוא חזר לחיי לרגע כשהופיע אצלי באמצע הלילה שיכור לחלוטין אחרי חתונה של חברו הטוב ביותר. הגמל היה אצלי באותו לילה והבש"ח נמלט לדרכו ברגע שהצליח לסיים את הקפה ולהשתלט על תחושת חוסר שווי המשקל ושוב נעלמו עקבותיו.

והנה, ביום שישי בערב, רגע אחרי שחזרתי מהליכה נמרצת במיוחד, מזיעה ודביקה ובטח מריחה כמו מישהי שחזרה מהליכה מאומצת, בבירור נראית ככה, במילים אחרות, לא במיטבי. בדיוק אז שמעתי קולות דיבור בחוץ ורגע אחר כך, דפיקה בדלת.

מאחר ולא ציפיתי לאורחים, לפחות עד שהגמל יגיע בעוד שעתיים, נגשתי לדלת במחשבה שבטח אמצא שם מישהו שמחפש בית של מישהו ולא מוצא. אבל לא, בפתח עמד (בעצם כרע על ברך אחת וליטף את הדוגמנית החנפנית) הבש"ח במלוא הודו והדרו. והוא גבוה ונקי ומסודר ונאה כמו שהוא תמיד.

לרגע לא הייתי בטוחה שאני רואה נכון, הייתי משוכנעת שהאיש המסויים הזה יצא מחיי לנצח, אבל התאוששתי די מהר, הרמתי מהרצפה את הלסת השמוטה והצעתי לו לשתות משהו.

ככה מהצד אני אגיד שזה מפדח לאללה שבא מישהו מהעבר כשאני מזיעה כולי, דביקה ופרועה ובכלל לא נראית כמו שהייתי רוצה להראות, כלומר, טוב יותר. אבל מצד שני, עם כל הכבוד ליכולת האבחנה שלו, מדובר בגבר, אחרי הכל.

-את נראית בדיוק אותו דבר, לא השתנית בכלל.

עכשיו, אני לא יודעת אם זה טוב או רע. או שהוא לא ראה שאני נראית כמו סחבה, או שתמיד אני נראית כמו סחבה בעיניו. דקות האבחנה של גברים היא פשוט אגדתית.

ישבנו באויר הערב המתקרר בחוץ, שתינו קפה ותה והשלמנו קצת פערים.

הוא לקראת סיום תואר שני בפילוסופיה, באוניברסיטה העברית בירושליים, דווקא הלך לו טוב מאד, להפתעתו אפילו בתחום של חובותיו האקדמיות, אבל עכשיו כשהוא לקראת סיום הוא חושב לחזור צפונה. הוא עובד באיזו חברה כמנהל צוות, דווקא לא קשור בכלל ללימודים. היו לו קשרים כאלה ואחרים לאורך השנים, אבל עכשיו אין. הוא לא שותה קפה, לא מעשן, לא אוכל בשר, דגים, לחם, מוצרי חלב, אורז. חי פחות או יותר על פירות וירקות ונראה מליון דולר,  המניאק.

הוא החליט לבדוק מה שלומי, אבל איבד את המספר שלי, לכן נסע לפי הזכרון לבית הקודם שלי וכשגילה שאני לא שם, פשוט חיפש ושאל אנשים בדרך, עד שהצליח למצוא את הבית שלי והתייצב על מפתני ללא הודעה מוקדמת.

בסוף הוא קם ללכת, ביקש את מספר הטלפון שלי, וכיוון שלא ביקשתי, לא נתן לי את שלו, רק אמר שישלח לי SMS מתישהו וכדרך אגב אמר ששמר את הידיים שלו לעצמו, כי זה לא מנומס להופיע אחרי כמה שנים ולשלוח ידיים, אבל היה צריך להתאפק.

כשהגמל הגיע, סיפרתי לו על הביקור המפתיע. הגמל היה פחות מופתע ממני מסיום הפגישה.

-מה כבר חשבת שהוא רוצה כשבא לפה?

בכל אופן הסקס בהמשך היה סוער מהרגיל. אם הבש"ח באמת ישלח לי הודעה, אני אודה לו על כך.