אני נולדתי בארץ , אבל הורי הם הורים מברית המועצות לשעבר - מוגדרים כחלק מהעליה הרוסית .אני אישית דוברת רוסית,ואיני מתביישת או מכחישה את המוצא שלי. כואב לי כל פעם מחדש לראות את הזלזול כלפי העדה הזו וכואב לי לראות את אמא שלי מתקשה בשפה בעיברית ובחיי היום יום עקב המחסור בה.

היום הייתי עם אמא שלי בסיבוב קניות,ובדרך נכנסנו לסניף דואר,לקחנו מספר והתיישבנו על הכיסאות.המספר שקיבל שרות היה 254 והמספר שלנו היה 260 . עברו ונכנסו אנשים,ולקחו מספרים.לאחר מספר דקות נכנסה אישה כבת 40 עם ילד כבן 4 .
"סליחה,לבת שלי יש טיסה,ואני ממש ממהרת,אני צריכה להחליף שקלים לדולרים,מישהו יכול להחליף איתי במספר? " ביקשה אותה אישה במבטא רוסי כבד. היא הייתה עצבנית וקולה לא היה נעים ונשמע כי אין לה ממש מצב רוח או סבלנות לאנשים אחרים .
"חתיכת חוצפנית " קול נשי סינן מהשורה הראשונה, שם ישבה אישה כבת 50.
כמובן שאז התפרץ וויכוח רווי קללות ומילות השתקה. המילה " סתמי את הפה שלך" חזרה לא פעם ולא פעמיים.
אחת מהנשים האחרות העבירה לאותה האישה את המספר שלה,ככל הנראה גם לה,כמו לי ובעצם לכל היושבים בחדר נמאס משטף הקללות העסיסיות שנורו האוויר. האישה הלכה לדלפק כשהגיע תורה,אבל בגלל איזשהי בעיה בקופה לא הייתה אפשרות להחליף את הכסף לדולרים.
"מגיע לך,זה בגלל הפה המלוכלך שלך" אותה האישה בת ה50 שרבה איתה מקודם פתחה את הפה.

"סתמי,מטומטמת! " ירתה האישה מהמוצא הרוסי והסתובבה ויצאה מהסניף.

אני לא לטובתה של האישה מהמוצא הרוסי,לדעתי היא יכלה להתנהג בחוכמה ולא להיגרר לוויכוח הסתמי והחסר הטעם הזה,אבל זוהי בחירתה.

כאשר אותה האישה יצאה מהסניף,הגיע תורה של האישה השניה.
"חתיכת רוסיה מסריחה" היא אמרה בקול,ופנתה לקופאית:"רואה איזה סחורה הרוסיים האלה מביאים לארץ ? זונות ! " .

כאן האופי העצבני שלי יצא החוצה,ולא יכולתי לשתוק יותר,לא יכולתי לסבול את זה יותר.
"סליחה גברת?" אמרתי.היא הסתובבה והביטה בי במבט שואל.
"את אמרת שהיא חוצפנית,אבל לא שמת לב,וזאת את! אם את רוצה לקלל אותה,בעיה שלך שיש לך ג'ורה של מוכר בשוק! אבל אל תקללי אותה כרוסיה!
זה פשוט בושה שאת מרשה לעצמך להכליל בצורה כל כך דוחה וסטאורטיפית,את העדה הרוסית.אנחנו גם גרים פה,אנחנו ישראלים!"
"סליחה,מי את בכלל ?ילדה חוצפנית!" היא הביטה בי במבט מזלזל.אבל התעלמתי. אמא שלי ניסתה להגיד משהו,אבל סימנתי לה בעיניים מתחננות לשתוק. ידעתי שאם האישה הדוחה הזאת תגיד משהו על אמא שלי אני כבר לא אוכל לשמור על עצמי.
"העליה הרוסית זאת אחת העליות הטובות ביותר שעלו לארץ,המדענים,המורים והרופאים. לא כל אישה רוסיה היא זונה , ולא כל גבר רוסי הוא סרסור! הסטיאורטיפים האלו הם מפגרים ורק אנשים חסרי דעה מאמינים ומשתמשים בהם"
"מי את בכלל צוציקית?" היא ירתה לכיווני. החזקתי את ידה של אמא שלי והיא העניקה לי לחיצה קטנה של תמיכה.
"את יכולה להמשיך לצעוק ולקלל,את את הכבוד שלך כבן אדם או כיצור חי בכלל איבדת ברגע שפתחת את הפה. ואני מרחמת עלייך שילדונת בת 17 צריכה להגיד לך את זה. שבת שלום ואת מוזמנת להמשיך בחייך האפורים!" חייכתי לה חיוך מנצח והתיישבתי.
היא יצאה מהסניף במהירות, ולא העיזה להביט לאנשים שבסניף בעיניים,במיוחד לא מולי.
"כל הכבוד!" אמר לי גבר בעל מבטא רוסי גם הוא שישב באחד השורות .פתאום הבנתי שרוב היושבים בסניף הזה היו ממוצא רוסי, הם חייכו לי חיוכי תודה ותמיכה. הרגשתי טוב.

אני יודעת שזאת בעיה נפוצה,אבל לדעתי הגיע הזמן לגמור איתה אחת ולתמיד.זה דוחה!

סמיילית, שמחה וטיפה עצבנית.

עריכה:
תודה על התמיכה. ולצערי יש מספיק אנשים טיפשים בעולם כדי שזה יקרה. ולמען הפרוטוקול זה קרה בצפון הארץ , בסביבות חיפה.