מהי משמעות החיים?

זוכרים את הבחור מהפוסט הקודם?

אז נראה כאילו זה מתקדם לכיוון הנכון, הבעיה היא שבגלל המרחק ועומס כזה שיש לשנינו (הוא מסיים שנת שירות, לי יש תכניות כמו לטוס לסין) לא ממש יוצא לנו להיפגש.. היינו אמורים להיפגש שלשום וברגע האחרון צצו דברים ולא יכולנו להיפגש, אותו הסיפור אתמול, היום אני אמורה לראות אותו לכמה דקות לפחות אבל גם לזה אין הרבה סיכויים.. היום זה בדיוק שבוע מאז הפעם האחרונה שראיתי אותו. אני יודעת שזה לא המון, אבל אני מרגישה שאני באמת צריכה להיות איתו יותר כי אני פשוט לא מכירה אותו מספיק.

חוץ מזה, דיי חשוב לי לראות אותו היום כי מחר (במוצ"ש) אני טסה לסין, ל11 ימים, וזה אומר 11 ימים בלי להחליף איתו מילה. ואם זה לא מספיק- קצת לפני שאני חוזרת הוא מתגייס, כלומר יהיה לו אפילו פחות זמן בשבילי- אם נגיד הוא חוזר פעם בשבועיים, מן הסתם הוא יעדיף לפגוש את המשפחה שלו ולא אותי, נכון? ואי אפשר ממש גם וגם כי הוא גר בקצה השני של הארץ.. והפרט האחרון ואולי מה שדווקא יציל את הקשר- בסוף אוגוסט אני מתחילה שנת שירות בת"א, וזה אומר שאני אגור שם ואחזור הביתה פעם בשבועיים. מצד אחד זה אומר פחות זמן פנוי, מצד שני ת"א זאת עיר מרכזית שיש סיכוי טוב שהוא יעבור בה הרבה.

מה שלא יהיה, יהיה בסדר. אם זה אמיתי וחשוב גם לו זה יחזיק מעמד למרות הכל. אני יודעת שזה שקשה קצת זאת לא סיבה לוותר.

אה, כן- יום האהבה. במקור היינו אמורים להיפגש ביום הזה, והוא גם רמז שהוא יכין לי משהו, אבל אז התברר שהוא לא יכול לפגוש אותי אז הוא לא הכין כלום וגם אני לא, ורק אתמול הוא אמר שאולי נוכל להיפגש לכמה דקות כי אני נוסעת לת"א עם המשפחה וגם הוא אמור לעבור שם. אין לי מושג מה יהיה עכשיו, אבל אני מביאה לו עוגיות שאפיתי בעצמי. גם כי הוא ביקש, וגם כי חבל שהן סתם ישארו בבית לבד 11 ימים ויתקלקלו או משהו.

אז היום ת"א, מוצ"ש סין ל11 ימים, המזוודה שלי בקושי נסגרת ועוד נעשה קניות...

אה, רבתי עם החברה הכי טובה שלי, אבל זה אחד הדברים הכי טובים שקרו לי כי פשוט שום דבר טוב לא יצא מהקשר הזה- עשיתי הכל בשבילה והיא רק גרמה לי להרגיש כאילו היא טובה יותר ממני ואני לא שווה כלום. היא יצאה צבועה ואגואיסטית ואינטרסנטית, והאמת שיש לי המון מה לפרוק עליה, חלק כבר אמרתי לה וחלק עוד לא. ואני מקווה מאוד שיום אחד היא תבין איזה חברה דפוקה היא היתה ושזה ייסר אותה, כי אני לא הייתי חייבת לעשות כלום בשבילה, ועכשיו את כל המעשים הטובים שלי היא מפנה נגדי- כאילו פעם הייתי טובה ועכשיו השתנתי ואני רעה. כאילו לפני חודש לא עשיתי לילה לבן כדי לסיים להכין עבודה לבי"ס וכשהייתי בדרך לכרוך ולהגיש ורק רציתי ללכת לישון היא אמרה לי שהיא צריכה עזרה אז ישבתי אצלה שעתיים כדי לעזור לה לסיים את העבודה שלה, במקום ללכת להגיש ולישון.

סבבה, אנשים משתנים, לא תוך חודש. לא הזמנתי אותך לאירועים שהיו חשובים לי כדי להשוויץ שאני מגניבה או למלא מקומות באולם, רציתי שאת תהני וחשבתי שבתור חברה שלי תתמכי בי, ובמקום זה סיננת אותי והאשמת אותי בשטויות האלו שאין להן שום בסיס חוץ מהפרנויה הטיפשית שלך שכולם צבועים וכולם נגדך. אחרי שסיננת אותי כשניסיתי להיות טובה אליך והאשמת אותי בלי שום קשר לעולם, ושלפני זה עוד התנהגת אלי חרא (ויש לי המון דוגמאות לזה), את מתפלאת שאני אומרת שאת חרא חברה?

אם את חושבת שאני, שכל מה שעשיתי היה תמיד לטובתך ואף פעם לא ניסיתי לפגוע בך, אגואיסטית, אנוכית, צבועה, אינטרסנטית- נראה לי שזה אומר משהו על עצמך.