שכל הכעס שהצטבר בתוכך מאיים לצאת החוצה. שמבינים שיש בתוכך יותר מידי שנאה, יותר מידי חסרונות, יותר מידי כישלון. שנמאס מהכל, ששום דבר לא מצליח לשמח, שאף אחד לא מצליח לשמח. שרוצים לנסוע רחוק, בלי אף אחד, בלי שום דבר, אולי רק בקבוק בירה, סיגרייה ומוזיקה שגורמת לשכוח. שהמחשבות אוכלות אותך, שלא מוצאים שום סיבה להמשיך ולהתמודד.
מהימים שנשברים בהם לאלפי רסיסים. ושאין שום דרך להרכיב אותם מחדש.
אני פוחדת, כי נפגעתי חזק מידי, ונשבר לי קצת הלב וקצת כואב לי עכשיו. ואני פוחדת, כי נדמה לי שאני כבר לא יכולה לסמוך ולאהוב אף אחד וייקח עוד הרבה זמן עד שאוכל לבטוח שוב פעם במישהו. ואני פוחדת, כי איך לעזאזל אפשר לחיות בלי לבטוח ולאהוב אף אחד?