כמעט בכל השנים האחרונות יש פוסטים ביום הזה. אז גם היום לא אצא חריג.

בקשר לפוסט הקודם:

בניגוד לדעה שלי ושל האחרים- החברים הקרובים שלי חזרו לקשר זוגי וחזק. לא יודע איך אפשר לסלוח

על דבר קשה ועצוב שכזה. כל הימים הם רק ביחד, מה שמשאיר אותי כמעט לבד.

שני סופי השבוע האחרונים הייתי רק עם עצמי.

במקרה היום אני מוזמן אליהם, לא יודע אם אסע.

אבל גם לא חושב שיש לי משהו מעניין יותר לעשות.

כמו בפוסט לפני בדיוק 4 שנים, עדיין לבד, לא יודע איך לשנות את זה. רק מסתכל על זוגות יפים ותוהה איך הם הכירו. כל זוג וההיסטוריה שלו. רק שהכרתי עוד כמה זוגות מאז.

לאחרונה החמאתי לכמה נשים בחיי על המראה שלהן, מקווה שאמשיך בדרך הזו. זה כיף לי.

החרמנות חזרה אלי ואני מסתכל ומפנטז די הרבה,

רואה הרבה נשים מעניינות וסקסיות, לפעמים זה ממש מחרמן.

אל תהיו לבד.

גם היום הוא תאריך שמסמל עבורי הרבה דברים מהעבר ודווקא היום קרתה נקודת מפנה קשה ביחסים

של החבר הכי קרוב שלי עם החברה שלו. מקרה חמור שהוא לא יכול לסלוח לה עליו ורוב הסיכויים שהיחסים האלה יסתיימו או הסתיימו.

מוזר, קשה מאוד, אבל ככה קרה. אני מאוד עצוב בשביל שניהם. היו זוג חזק וטוב. התכוונו להמשיך לשלב הבא.

ופה אני שמח שאני רווק, תמיד רק לבד. כי לא הייתי צריך להחליט, להיפרד, להיות עצוב. רק להכיל את האחר.

אבל המקרה עצמו לא שייך אלי ולא קרה לי אישית.

אין לי בעיות של קשר שנהרס, אני לא בוכה, לא צריך להחליט החלטות עצובות וקשות. מתנחם בזה.

כמה טוב שלא אני זה שפגעתי ולא אני נפגעתי. לפחות ככה.