בחיים זה לא היה קל כל כך... אני לא יודע, פתאום יותר טוב.
אני צריך להמשיך לחשוב ככה. אני חושב על כך מה שאני יכול להפסיד, אם לא אעשה את מה שאני רוצה.
אני לא חי בשביל למות, אני חי בשביל לחיות, אני חי בשביל אותם רגעים. ויש כל כך הרבה רגעים כאלה...
כשאמות, אני רוצה להסתכל על סרט וידאו את כל חיי מההתחלה ועד סופם, ולהנות מכל רגע.
אני רואה לראות את עצמי כותב את הבלוג הזה, ולחייך. ולצחוק על עצם העובדה שחשבתי על זה.
הלוואי והייתי יודע מה יקרה מחר, מה יקרה שבוע הבא? מה יקרה בשנה הבאה? זה כל כך מסקרן...
אגב, אני טוב מדי בשביל להמשיך לחשוב עליך, לקח לי זמן להגיע לתובנה הזאת, ואני חושב שעדין לא הפנמתי אותה.
אין לי כח אליך, אני מצטער שחשבתי שזה יעבוד. אני שמח שאת מאושרת, אבל אני לא שמח על הבחירות שלך.
ובכל זאת, למרות הכל, אם הייתי חוזר אחורה, מה הייתי מתקן?
אולי הייתי אוהב אותך יותר, אולי הייתי מתייחס יותר למה שאת אומרת, אולי הייתי יותר פתוח, רגיש, יותר שמח.
אולי הייתי מחליט בעצמי שזה לא טוב, אולי הייתי בורח ממך, והולך מהר למשהי אחרת. אולי הייתי שוכח ממך בכל כך קלות, כך שלא אכפת לי בכלל איך תרגישי אחרי?
הייתי יכול להחליט שנמאס לי ממך ולברוח למשהי אחרת, אני לא צריך להיות תקוע איתך.
ברור שזה יפה לו, את אוהבת אותו, גם אם הוא היה דומה לי
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
