זה רק אני? או שתמיד יש את הסוגייה הזו. עם הוא בעניין שלך.
כל הזמן זה קורה לי.
אנחנו מדברים, מתקרבים, יש מתח, ואז-כלום.זאת אני? אולי זאת אני הבעייתית, אולי אני לא מספיק מושכת, אולי אני משדרת משהו לא נכון, אבל זה מתסכל אותי כל פעם מחדש.
האמת שזה קורה ברגע זה...
הוא בן 27 (אני בת 19).
נכון, אפשר להגיד שרוב הסיכויים שהוא לא רוצה אותי בכלל, הוא הרי מבוגר ממני ב8 שנים, הוא בטוח מחפש משהו אחר.
אבל יש משהו, משהו באיך שהוא מתנהג לידי שאני מרגישה שזה סיפור אחר.
אנחנו עובדים ביחד כבר כמה זמן, והוא אחד האנשים היותר חמים ונחמדים שפגשתי בחיי.
וכל מי שלידנו אומר שיש בינינו משהו.
בהתחלה חשבתי שהרגשתי משהו, אז שאלתי חברה שלי לבדוק אם הוא פלרטטן וטיזר מטבעו, או שזה משהו שמכוון אלי.
היא חזרה עם תשובה דיי מעורפלת, אבל ממה שהיא אמרה אני מבינה שהסיפור איתי שונה.
יש לי פרפרים בבטן שאני לידו, אני מרגישה דפיקות לב טיפה יותר מואצות, אני מסתכלת עליו מלא. (קריפי?)
והעניין הוא שאני מרגישה שהוא משדר אותו דבר.
הוא נוגע, מלטף מידי פעם, מסתכל ישר בעניינים, ואני נמסה.
יש לו את החיוך הכי מקסים בעולם. שיניים לבנות כאלה וטוב לב בעניינים.
נו, הבטחתי לעצמי שאני לא אפתח ציפיות, ותראו לאן זה הלך..
אני גם כ"כ מפחדת שאני טועה, שזה סתם מי שהוא, אבל כשכל כך הרבה אנשים אומרים לנו את אותו דבר, זה מרגיש שאולי זה נכון.
ואנחנו צוחקים על זה, עושים בכאילו, אבל אולי שנינו חושבים אותו דבר?
ואיך אני אדע? לעשות משהו? להשאיר את זה ככה?
הרי אם הוא בעניין ואני עושה צעד, יוזמת, זה יהיה מ-ו-ש-ל-ם
אבל אם הוא לא? זה יהיה כ"כ מביך..
והוא שולח הודעות, ומדבר.
פעם הוא שלך לי "חושב עליך כל הזמן (:". מה? מה אני אמורה להבין מזה אם לא מה שאני חושבת כרגע?
אני מבולבלת מאיי פעם. כבר קרו דברים בעבר, והרבה.
אז אולי אני שוב אפספס? או שהפעם זה יהיה הרגע שחיכיתי לו?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
זנגוויל