"טוב זה עצוב בואי לא נדבר על זה"
אבל מה אם אני כן רוצה לדבר על זה?
כי עצוב לי ונמאס לי לשמור הכל לעצמי כי זה קשה
ואני לא יכולה להתמודד עם זה לבד כי אני מרגישה שבורה וכאילו שלאף אחד לא אכפת וזה באמת כואב
ופעם אחת אני רוצה להיות מי שאני באמת ולא מי שכולם חושבים שאני ונמאס לי תמיד להיות שמחה מול כולם רק כדי לחזור הביתה ולנעול את עצמי בחדר ולבכות
ונמאס לי מזה שאין לי אף אחד לדבר איתו כי כולם מתרחקים בשניה שאני מתחילה להראות קצת עצב
ודווקא ממך לא ציפיתי להגיד את זה כי את תמיד שם בשבילי אם אני צריכה ואותך לא מפחיד אם אני מתחילה לבכות פתאום ואת לא צוחקת עליי כשיורד לי המצב רוח בגלל כלום
אבל כנראה שכבר אסור להראות רגשות ליד אף אחד
