שלום לכם,

החלטתי ליישם את העצה שהענקתי לעצמי ולרשום ביומן של בית הספר דברים טובים שקורים לי, כדי שלא אשכח אותם לפני שיגיעו למסך המחשב. כמובן שלא כתבתי שם את כל הפירוטים והחפירות, גם מפאת חוסר מקום וגם כי אני לא רוצה שמחטטי יומן סוררים יבינו, לכן רשמתי מילות מפתח על מנת לזכור.

התיעוד הכתוב נעשה בימי שלישי ורביעי. את יום שני אני זוכרת פחות טוב אז אנסה להזכר ויום חמישי הוא היום כך שהוא ניצב טרי למדי בזכרוני.

יום שני.

- עוד שיעור היסטוריה הלך על 20 הדקות האחרונות של "הנחשול".

- היה בוחן מילים באנגלית והלך מעולה.

- סוף כל סוף התגבשנו על רעיון לחולצה לטיול השנתי, יצא מהמם.

- המחנכת ראתה את הימי הולדת שהכנתי לכיתה והתלהבה מאוד.

- 150 שקל בבייביסיטר עד חצות הלילה.

יום שלישי.

- התבטלה שעה שמינית.

- חברה הפנתה את תשומת ליבי לשלט מצחיק שתמיד ראיתי אבל מעולם לא שמתי לב עד כמה הוא מעורר גיחוך. השלט מכוון לסניף של טיפת חלב הנמצא בשד' ק"ם. אנא מכם, הורידו את הגרשיים והמרחאות מצמד המילים והתפקעו מצחוק.

- אבא יצא מלך והלך לקנות לי בקבוקי מים בעשר בלילה. כי הרי אם לשכוח משהו עשר שעות לפני טיול שנתי, הרי שמדובר בשלושה ליטרים של מים שהם חובה לכל אחד.

- הלכתי להוריד שיערות (בכל זאת, בטיול מתקלחים עם בגד ים), וההיא שהורידה לי את השיערות הייתה נראית חדשה ומאוד לא מנוסה. השתדלתי לשדר קור רוח ואורך רוח כדי שהיא לא תלחץ עד אבדן שליטה.

- 93 במבחן הראשון לשנה במתמטיקה! התחלה יפה.

- הייתי בקניון כדי לחפש כובע (כי רק אני מחפשת כובע לטיול יום לפני הטיול) ולא מצאתי כובע אבל קניונים מרגיעים אותי ולכן חזרתי רגועה וטובת לב.

- הצלתי חברה כששלחתי לה את רשימת הציוד שלי לטיול וסיפקתי לה הסעה למקום האיסוף בבוקר הטיול אצל "אמא הנסיכה הסעות (ע"ר)".

- משהו קטן שרציתי קרה. (בסוף התאכזבתי לגלות שזה לא משנה כלום) אבל שמחתי באותו הרגע.

יום רביעי.

- נהייתי צרודה בשעה 10 בבוקר ביומו הראשון של הטיול. (עכשיו אני עם הצרידות וכאבי גרון נוראיים ואני נשמעת כמו פדופיל). בכל מקרה נאלצתי לדבר פחות מהרגלי וכך הוגשם חלומם המתוק של חברי: שמור תשתוק!

- לארוחת הצהריים אימוש הנסיכה הכינה לי עוף מוקפץ עם פסטה, אבל לא טרחתי לדאוג לסכו"ם, אז חברתי הטובה נתנה לי את הסכין שלה והצלחתי לאכול פסטה עם סכין בלבד!

- הדבר היחיד היפה בכל המסלול היו פרחים ורודים ומרהיבים שהבחנתי בהם בדיוק כשידיד שלי טען שכל המסלול משעמם והכול אותו דבר.

- המסלול שלנו היה בקרבת נחל ולעיתים היינו צריכים לעבור מעליו. סטטיסטית, ילדה אחת בכל כיתה צריכה ליפול למים ונחשו מי נפל הקורבן בכיתת טכ"ם. זה היה מחזה משעשע, נשארתי לעבור אחרונה עם המורה המאסף והחובש, כשמאחורי כיתה אחרת בוהה בי בעצבים. אני נעמדתי על סלע קטנטן ושני האנשים היעילים תפסו את הצדדים הגדולים וניסו למשוך אותי, כך שהרגליים שלי נכנסו למים. ויתרתי על לדלג על הסלעים ופשוט הלכתי במים עד שהגעתי ליבשה. הדבר הטוב הוא שלכולם היה חם ורק לי היה נעים כי הרגליים שלי נרטבו.

- הפעם היינו חכמות כשזה הגיע למקלחת. אני ושתי חברות חיכינו שפעילות הערב תתחיל כך שכל תאי המקלחות עם המים החמים והנעימים נשארו לרשותינו בלבד.

- בערב לא הלכתי לפעילות ונשארתי עם החברים הטובים שלי וכמה ילדים שלא הכרתי שנגנו מקסים בגיטרה.

- ובסופו של הערב הייתי לי שיחה ממש כיפית של אחד על אחד עם ידיד שלי מהכיתה הקודמת ושברתי לו את הרגל כי נשענתי עלייה ואני דבה.

היום.

- ויתרתי על המסלול. הגרון כאב כל כך ואמרתי ש'אין מצב, אני בבניאס לא הולכת'. אז זכיתי לשעתיים באוטובוס במיזוג, והמחנכת הייתה ממש מקסימה.

- אחרי שויתרתי על ארוחת הערב של אתמול והארוחות הבוקר והצהריים של היום, אחר הצהריים אכלנו פיצות.

- אפילו הצלחתי להדחף בחינניות האופיינית לי (טוב נו) והשגתי לי ולחברה שני משולשים לכל אחד עם מינימום עמידה בתור.

- נוכחתי לגלות על משהו שחברה שלי אמרה לי שהוא נכון, למרות שקיוויתי שהיא טועה. זה לא היה טוב, אבל לפחות אמרתי מה שאני חושבת.

- היה לנו ביומיים האלה את הנהג הכי מושלם בעולם שהיה ממש נחמד ואפילו אחרי עצירת ההתרעננות האחרונה שעשינו בדרך הבייתה, הוא נתן לי את הכבוד לפתוח את האוטובוס, וגם הוא חצי רומני!

- חזרתי הבייתה.

- בוטלו הלימודים של מחר כך שבאופן רשמי, התחיל חופש ראש השנה שלי!

27 (בהנחה שספרתי נכון) דברים טובים בתוך ארבעה ימים. תגידו שהחיים שלי יפים, אני אגיד לכם שהחיים שלי בזבל וההרגשה היא נוראית. כי מול 27 רגעים נחמדים, עומדים מיליונים של רגעים שבהם אני רוצה להעלם.

הנה לכם כמה תמונות שצילמתי במיוחד בשבילכם באדיבות הגלאקסי החתיך שלי ששמו נאסר לפרסום:

המפל ביום הראשון של הטיול


נקודת תצפית ביום השני.

תעלו בדעתכם לאיזו רמה של פאניקה יכולים 450 ילדים להגיע מהשלטים האלה.

אסיים בנימה חיובית כפי שאני אוהבת ואספר לכם שמחר או מחרתיים אעשה פוסט מסכם שנה. ביי לכם (לא שאני מאמינה שמישהו בעולם קרא את הפוסט).